|
|
|
משישי לפנות ערב
שוקעת לשינה
נרדמת אל תוך הקולות
שומעת קולות צחקוקי משפחות
קטנות או גדולות
צלילי נקישת הכף בצלחת
עקב של אישה שרגליה לא נחות
צעקות הריבים בין האחים הקטנים
נפילה של עצם בלתי מזוהה
התקרה שלי זועקת לשקט
לשקט הרועש שמלא באהבה.
הכל נשמע שם כל כך מאושר
מעבר לקירות
ורק אני .
כנוסה בתוך מיטתי
ונרדמת
ואז חולמת
את אותה התחושה
שלא נוגעת בי האהבה.
הרהורים לפני שינה .
כוכבים, זוהרים
עננים שחורים קודרים
ואדמה אחת שעייפה נפשה
רק רוצה לפתוח את פיה
את עזובי החיים הבלויים
היא מכניסה אל תוכה
ואני קטנה בעולם
מרגישה אבודה
מתי יגיע היום
מביטה אל המרום
ומחכה ליומי, לשעתי.
מבקשת אותי, לבוא אל דעתי.
רק יום של שקט
רק למצוא אותי
מתוך האסונות
מחפשת תשובות
מתי יגיע היום
מביטה אל המרום
ומחכה ליומי, לשעתי.
מבקשת אותי
לבוא אל שעתי
לא מסירה מבט
עיניי בעיניך
בלי לדבר
האהבה שלך צופה בנו מהצד
אבל אנחנו רק בוהים
מבינים שזה לא יקרה
יודעים
אני קיוותי לך
החיבור חזק מאיתנו
נאכלתי מהרצון לך
חתיכות חתיכות נשברתי
רוצה לך
כמו הרצון למשהו ללא מילים
למשהו שמשאיר אותך מחובר לחיים
לא יכולה לזעוק אהבה
כי היא לידך
וזו לא אני.
היום הזה בשעה הספציפית הזו
שבו הדכדוך נכנס לפעולה.
באסה.
אלך לי ברחוב ואצוד בעיניי מראות שכיף לראות
בתים יפים בצבעים נקיים, בוהקים
קבצן לבוש מותג משנות ה60
וזוגות יפים ואוהבים שמתעלסים בגנים
כל זה והעולם יפה
עולם של אהבה טהורה
צבועה ושזורה כמו לתוך סרט
שממש אפשר לשבת ולצפות
להשתוקק
מנקה את עיניי מהסרט של חיי
סרט מלוכלך ושדוף
חסר ניקיון ויופי
העיניים שלי משקרות לי
והלב בוגד בי
חיים ללא משמעות.
כמעט חצות
פה
תוהה לעצמי מה מעשיי
לאן אני מובלת
לאן אני מובילה את עצמי
כמו כפפה ליד זה מתאים
אך מנגד כל כך לא
ילדה ואישה כאחת
ילדה נשלטת
אישה שולטת
אני לא נשלטת ולא רוצה להיות שולטת
אז מה אני?
למה אני פה?
אין לי תשובה.
אבל אני עוד תוהה .
