בת 47, חמודה, דיסלקטית, וחוכמולוגית בהווה שעברה הרבה.
חוויתי המון מלהיות שפחת בית ועכשיו???
עכשיו אני!
לפחות עכשיו זאת אני שקובעת ומחליטה!
קובעת ומחליטה שמין זה כיף אבל לא הכל בחיים, ומה שאני לא רק צריכה אלא גם רוצה זה לחיות כנתינה של מישהי או אולי אפילו כמה מושלות שימשלו בי ןיתנו לי את החופש וההגנה להתקדם בחיים כנתינה שלהן.
קבלתי ובודאי אמשיך לקבל הצעות לרוב ממיני אנשים שיסבירו כמה הם יכולים לענג אותי, וכמה כיף יהיה לי לשרת אותם.
מה לעשות אבל את זה אני כבר לא מחפשת!
שלא תחשבו שאני לא אוהבת יותר לקבל בישבן או בעוד מקום, או שאני הפסקתי ליהנות מהרגשת חוסר האונים כאשר אני קשורה, או מולכת ברצועה המחוברת לקולרי ועוד ועוד. רק שמה שחשוב לא פחות זה לא שיש גם מישהי שתחבק ותאהב אותי, אלא שאותה אחת או כמה יהיו אילו שמושלות בי ובחיי.
לא שקשה לי לקבל החלטות אבל זה ממש לא כיף כאשר אין מעליך אף אחת שאת צריכה לענות לה, אף אחת שמדריכה, מיעצת, דוחפת ובכך מראה את אהבתה אלי.
ואני?
אני משרתת את מושלותי, אוהבת ועושה ככל יכולתי למלא את רצונן, והכי חשוב שמחה בחלקי על כך שהן בחיי.
ואל תצפו ממני לשלוט מלמטה או לפתוח רגליים או פה לכל בחורה או בחור עם כלי כיון שאני צריכה יותר מרק מין ומשחקי שליטה, אני צריכה חיבור והרגשה טובה.
וכן יש לי את האחת והיחידה שעדיין לומדת (אשמח לפרט).
אוהבת
דניאל