צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Let it rain, let the wind blow, i need no cover

המחשבות שלי בצורת אותיות
לפני 9 שנים. יום שלישי, 25 באוקטובר 2016 בשעה 5:37

חוזר אחורה. להכי טוב שהיה. 

כן כן, זה המצב. 

תמיד חוזר אליה. לאותו המקום. המושלמת הזאת. התשוקתית הזאת. 

בגדנו אחד בשניה כל כך הרבה, רבנו, שנים של הנאה וסבל, שנים של קנאות ואובססיביות, משני הצדדים. 

והנה,

החיים החזירו אותי אלייך. 

אני שמח. 

כי את הכי אישה שיש. 

ואת מה? מה חיכית לי כל הזמן הזה? כאילו ידענו ששום דבר אחר לא יעבוד... וואו. 

שיחה קצרה בוואטסאפ >> שיחת וידאו זריזה >> וקניתי כרטיס. 

Pick me up from the airport with your fucking amazing smile on. Thats all i need. 

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י