לפני 8 שנים. 21 באוקטובר 2016 בשעה 12:08
שלום לך,
הערב תחכי לי בשעה 22:00 מוכנה ולבושה במיטב מחלצותייך.
אם תהית, לא הולכים למסיבה, הולכים לאפלה. מקום שבו גם אור הירח בשיאו לא מופיע. לא יהיו עוד אנשים, רק את ואני. הרבה את, מעט אני. את תזעקי ואף אחד לא ישמע אותך, את תבכי ולא יהיה לך למי. את תרצי לברוח, בזה אין לי ספק, אבל לא תדעי איך. יהיה קר מאוד, אבל את תתחממי משעוות נרות, מעצים ועורות. את תרטטי, מבעתה, מחלחלה, מכאב ומחוסר אונים. שיערך יסמר, שפתייך תרעדנה והצמרמורת בך תבער. אין לך למה לצפות או לקוות, כי רק אחרי החושך הגדול זורח לו האור.
ואני אביט לך בפחד שבעינייך, כמו בפעם הראשונה. המבט שראיתי לתוכו את ילדותך והתאהבתי בילדה הקטנה שבך.
Dan G