אנחנו כבר תקופה ארוכה ביחד, אבל אף פעם לא קראתי לה כלבה. היה פרק זמן בהתחלה, שקראתי לה שוּלְיָה. בלי סיבה, זה פשוט צלצל לי נחמד. לדעתי היא גם התחברה לזה די מהר. אבל מאז הספקתי לקרוא לה; חתולה, תלמידה, סמרטוט (של אגרטלים, לא של רצפות), צעצוע, ילדה, פרה (כחושה. כזו שהייתה בחלום יוסף), זונה, שפחה ולאחרונה היה גם שובבה. אני אוהב את שובבה. יש לי לזה הרבה קונוטציות ושמות חיבה. ראשית, יש לה משהו ששובה בה את לבי. אבל גם שמות חיבה חביבים לא חסרים לי. כמו; שובי, שובב (מלעיל. כשהייתי נותן לה להסתובב בבית עם דילדו כדי שתבין איך זה מרגיש לגבר במטבח עם זין. עומד.), שֵׁבִי ושוּבִּיבִּי.
פעם (לפני יומיים), היא שאלה אותי למה אני לא קורא לה כלבה. ברגע הראשון חשבתי על 'איף', הכלבה אהובה שלי שעשתה איתי כברת דרך ארוכה. היא איתי עוד מהימים שהייתי שוכח להוציא אותה לסיבוב אחרי "ההנגאובר של הלייף". ואיף? היא תמיד סלחה לי. תמיד קבלה אותי כמו שאני ונשארה נאמנה גם לשיגעונות לנורמליות שלי.
אז אמרתי לה. אמרתי לה, שהכלב כולו לב ולכלבה יש אפילו תוספת ה' כלומר, לא די שכולה לב, אלא גם הכֹּל בה. זו זכות להיקרא כלבה ולכן תצטרכי להיות ראויה לכך. אז היא קשקשה בזנב והלכה למלא לה את האמבטיה. מילאה ומילאה, הוסיפה סבון קצף ובדקה כל שתי דקות עם המרפק שהמים מספיק נעימים לה (מפונקת שהיא). כשהיא כבר הייתה מוכנה להיכנס לאמבטיה, 'נזכרתי' שגם אני צריך לעשות אמבטיה. היא ויתרה לי. אני נכנסתי לאמבטיה והיא ישבה על הרצפה מנעימה את זמני, חופפת את ראשי מקרצפת את גבי ואת רגליי. פייר, היה כיף. כשסיימתי, יצאתי משם וצפיתי באיזו תכנית שאני לא זוכר את שמה. אם אזכר, אמליץ לכם עליה. היא ככל הנראה הייתה ממש מעולה, עובדה שנרדמתי מיד.
לא יודע כמה זמן ישנתי עד שהרגשתי אותה בין רגליי. באינסטינקט הראשוני, כמעט בעטתי בראשה. אבל הצמרמורת שחוויתי כשהרגשתי את לשונה עולה מעלה ויורדת מטה, את קצות אצבעותיה מטיילות להן אנה ואנה ואת נשימותיה נושפות לי בכל פינה – הותירו אותי שוכב משותק ומצומרר. שכבתי ככה עוד חמש דקות לפחות. נהניתי במיוחד כשהיא התאמצה לענג אותי בעודי שוכב מוטה הצידה, נזהרת שלא להזיז אותי ולכאורה להעיר אותי. כשכבר לא התאפקתי, משכתי אותה בשיער וביצעתי בה את זממי כשהיא על ארבע, מתחננת; עוד, חזק, יותר חזק, עמוק, יותר עמוק, כן, שם. כן, וגם שם. אל תפסיק, תמשיך. אל תאט, תגביר. אז הגברתי, המשכתי והעמקתי ובסוף גמרתי. כששכבתי עייף ערני, אך מרוצה, היא שיחקה לי בשערות שבחזה ולחשה לי: "אני אוהבת להיות שלך ואני שמחה להיות כולי בשבילך".
נשברתי. היום, כעבור זמן רב מהפעם ההיא, הלכתי וקניתי לה קולר. עוד חלק בפאזל שלנו יושלם. הערב אכתיר אותה לכלבה.
