לפני 7 שנים. 30 ביולי 2017 בשעה 7:25
לא רוצה
לקרוא אותך
כמו ספר פתוח,
לצפות בך
כמו סרט מרוח
ולאכול אותך
כסטייק לא מלוח.
רוצה
ללמוד אותך,
מהתחלה, לאט ובטוח
לתהות על תוכנך
מעבר לקנקנך הפתוח
לדעת אותך
ולא לרגע שחולף ברוח.
כך,
בקשר לא מתוח,
באגו לא נפוח
ובטח לא זחוח,
יכול להופיע הקשוח
מבלי שברון הרוח
ולתת לנפש לנוח
על הסעד הבטוח
ללא הצורך במיקוח
ו/או בהסקה וניתוח.