נשלטת אחת רצתה להיפטר מהשולט שלה באופן מקורי. יום אחד הם הלכו ביחד ברחוב ובשלב מסוים פנתה אליו ואמרה: "אדוני, נכון שאתה אומר לי כל הזמן שאני לא שווה כלום ואתה שווה המון?" הפטיר השולט כלאחר יד "ברור כלומניקית". "ואם יתברר הפוך, שאני שווה משהו ואתה כלום, האם אהיה השולטת ואתה הנשלט שלי?" המשיכה להקשות. "אין מצב טיפשה" ענה לה בזעם.
המשיכו ללכת צעדים ספורים ואז ניגשה אל קצה המדרכה ועצרה מונית. השולט שתהה לפשר הדבר נצמד אליה ובא לאחוז בידה. "לאן?" שאל הנהג תוך כדי שהוא פותח את החלון. "כמה יעלה לי לז'בוטינסקי 24?" שאלה הנשלטת, מתחמקת מידו הגמלונית של השולט. "בשבילך, 40 שקל" ענה לה הנהג. "ואם הוא בא אתי, כמה זה יעלה לי?" שאלה, בעוד היא מצביעה על השולט ההמום שעומד מאחוריה. "אותו הדבר, גברתי" ענה הנהג בחיוך. מסתובבת הנשלטת בחיוך ניצחון אל השולט פעור הפה ואומרת לו, "אתה רואה, התברר שאני שווה משהו, גם אם זה רק 40 שקל, אבל אתה, לא שווה כלום". הסתובבה חזרה, פתחה את דלת המונית והתיישבה לה תוך כדי שהיא מורה לנהג לנסוע ומנופפת בידה לכלום שנותר מאחור.