הבלוג של Joe Carlton - Joe Remastered

נבכי הזמן

לפני 7 שנים. 24 ביולי 2017 בשעה 14:53

ואיך שהזמן הוא רק תעתוע.

כשטוב לי בורח, וכשרע הוא רגוע.

כשאני מחכה לך, בוער לך, הוא לא זז.

וכשתגיעי לפה, הוא יעוף כמו פגז.

0

מילואים

לפני 7 שנים. 16 ביולי 2017 בשעה 6:54

אני הולך למילואים השבוע.
אני לא מאמין, איזה תזמון גרוע!

הצעת לי לבוא אלייך, בשני או בשלישי.
ואני בכלל אהיה תקוע בבסיסי.

אני עולה על מדים, נועל נעליים.
ובראשי אני איתך, על הברכיים.

יורה במטווח, עושה תרגילים.
ומוחי קודח בתרחישים אחרים.

אם לפעמים נדמה, שמילואים הם בריחה.
הפעם אני יודע - מילואים הם הקרבה.

0

סצנות

לפני 7 שנים. 12 ביולי 2017 בשעה 6:58

המח שלי לא מפסיק לשחזר סצנות שלנו ביחד:

פעם אנחנו בבריכה, את צפה על גבך, ואני מחבק אותך מאחור, שומר את הראש שלך מעל המים.
ופעם אנחנו ברכב שלך, ידך נעה בין ידית ההילוכים ליד שלי.

פעם במטבח, עושים קידוש כזה מוזר.
ופעם במיטה, את רוכבת עלי בעונג.

פעם אנחנו במקלחת, אני חופף את שערך הארוך, העור הרך והרטוב שלך נוגע בשלי.
ופעם אנחנו אנחנו בסופר, עושים קניות ומחביאים סוד מהעולם.

פעם אנחנו מנסים לישון מתכרבלים ומשלבים רגליים, מתחת לשמיכה.
ופעם אנחנו מתנשקים בלהט, ראשי מסתחרר.

וככל שאני חושב עלייך, אני מתאהב בך יותר.
לא חשבתי שזה יקרה לי באתר בדס"ם.

0

חמה

לפני 7 שנים. 6 ביולי 2017 בשעה 22:29

את אומרת שכיף לך איתי, כי קל לעצב אותי. שאני כמו פלסטלינה.

אבל את אומרת גם שאני רך ונעים ומתוק.

ואני חושב לעצמי, "אני לא כזה קל לעיצוב, רק לידך זה קורה לי".

אולי זאת בכלל את שממיסה אותי. אולי אני בכלל גלידה.

כי את חמה, לוהטת, מטריפה לי את הצורה.

אולי בכלל את לא אישה, אולי את בכלל החמה.

כי בבוקר אני מסתנוור ממך, בלילה מתגעגע.

יותר מדי אני נשרף ממך, פחות מדי גווע.

אמרתי "נשרף ממך"? התכוונתי משתזף.

אני לא שם קרם הגנה, אני רוצה יותר ממך.

אני יודע שזה מסוכן, אבל את שווה את זה.

הלב שלי שלך, מחכה לך בחזה.

0

לנוער שלום

לפני 7 שנים. 5 ביולי 2017 בשעה 10:10

אלילה לנוער, שלום. אני עוצם עיניים לרגע, וישר מתחיל לדמיין את השפתיים שלך על שלי. האם אני בהריון?

0

של מי אני

לפני 7 שנים. 4 ביולי 2017 בשעה 13:56

אני שלך אני שלך אני שלך אני שלך אני שלך אני שלך

כל מילה נכתבה ידנית כבקשתך. אני לגמרי שלך.

0

קצת כמו קולה

לפני 7 שנים. 29 ביוני 2017 בשעה 9:01

אני מצפה לך יותר מאשר ילד מצפה ליום הולדתו.

יותר מאשר הכינור מצפה לקשת.

יותר מאשר אייל מצפה למים, בזמן הנדידה.

כי את מרווה לי את הנשמה.

אבל קצת כמו קולה, כי אני תמיד רוצה עוד.

0

יום יבוא

לפני 7 שנים. 28 ביוני 2017 בשעה 22:51

יום יבוא ואקנה לך פרח.

יום יבוא ויפשיר הקרח.

יום יבוא ואשלח לך נשיקה.

יום יבוא וארגיש ת'נשיכה.

יום יבוא, ותעמדי מולי.

יום יבוא ואתן לך את כולי.

יום יבוא ותלבשי ג'ינס שחור.

יום יבוא ותקחיני מאחור.

רגע, זה מחר?!?

0

לא סתם עוד פרח בר

לפני 7 שנים. 27 ביוני 2017 בשעה 23:42

את לא יפה. לא.
זה לא מגדיר אותך נכון.
כי יופי הוא מצרך נפוץ, רואים אותו המון.

ישנם הרבה פרחים יפים, בשדה, בגינה, בחלון הראווה.
הרבה דברים מגונדרים.
אך את אחרת, שונה.

אני נמשך לחן, לאופי, לפאסון.
לדיבור, לצחוק, לקריצה, לרצון.

המבט הבוחן, שעל ברך מכריע.
גורם לליבי לרקוד, להריע.

ללב הגדול שלך, שאני עוד מרגיש מרחוק.
כשאני קרב לשמוע, את קולך המתוק.

אכתוב לך בחרוזים, לילות וימים.
כי המשיכה שלי אלייך, היא הרבה מעבר למין.

אז כן, את יפה, משגעת, מהממת.
אבל זה לא הדבר היחיד, שבזכותו את מיוחדת.

0

ההיית, או חלמתי חלום?

לפני 7 שנים. 27 ביוני 2017 בשעה 18:30

חלמתי שאנחנו שוכבים על חוף הים.

אנחנו שוכבים על הצד, פנים מול פנים, ומתנשקים נשיקה איטית וארוכה, שהולכת ומתלהטת.

את תופסת אותי ומרימה אותי עלייך. את על הגב ואני שוכב מעלייך, נושק לצווארך, בנקודה שאת כל כך אוהבת.

אני מתחיל לרדת, מנשק אותך בכל גופך. מרפרף על החזה שלך, הבטן, הירך. מתקרב לנקודה שעושה לך כל כך טוב. אני נותן לך נשיקה קטנה על הדגדגן ואת גומרת מיד. אני מתחיל ללקק אותך ואת גומרת שוב ושוב.

ואני מהופנט מהקול שלך, מהגניחות שלך, לא רוצה להפסיק. את מרימה אותי חזרה לפנייך הקורנות, המחייכות, ומנשקת אותי בלהט. ואני מתמוגג משמחה, מעונג, כי גרמתי לך להיות מאושרת.

3