Joe Remastered

אני הולך לישון כל כך עייף, שקשה לי לדמיין את ג'ו של הבוקר, קם עירני. מוסר לו בהצלחה... לילה טוב! 

הולך לישון לבד, וחולם שאני ישן מחובק עם אהובתי.  Feeling lonely

יום אחד יצאה זהבה לטייל.
לא מים היא חיפשה, גם לא במאכל חשקה נפשה.
צעדה בנעם ליד הבאר, אך היא הייתה צמאה למשהו אחר.
במרחק קצר מן הבאר, היה לו צריף שהסתתר.
"מעניין מה יש שם בפנים" חשבה זהבה, "אולי אמצא לי שם גיטרה".
פתחה את הדלת ונתגלה בפניה חדר מוזר: שרשראות על הקירות, מיטות עץ ישנות, סורגים בחלונות והמון דברים במגירות.
"אולי אמצא שימוש בחדר הזה" אמרה בליבה.
"אני צריכה כאן מישהו עם גוף, שלא יהיה מדי חצוף".
ובפינת החדר היה כלוב נמוך, אך תוכנו לא נראה, כי היה חשוך.
התקרבה זהבה ופניה מאירות, קרן אור באפלה, צמותיה זהובות.
הנה בכלוב שלושה דובים, אך לא ברור מה הם עושים.
כולם בהו בזהבה, מבטיהם מהופנטים. לעצמה חשבה זהבה: "איזה חמודים".
"אך איך אבחר אחד מהם", התלבטה קשות. "אני רוצה את הראוי ביותר, שיעורר בי רגשות".
זהבה גמלה החלטה בליבה: "אעשה תחרות כתיבה. מי שיכתוב לי סיפור מקורי, יזכה להראות לי חיבה".

The hour is later than you think... 

היה היה תפוח על העץ. תחילה חשב התפוח שהוא כמו כל התפוחים.

אמר התפוח לתפוחית מימינו: "התהיי חברה שלי?" שאל התפוח. "לא ולא" ענתה התפוחית, "אני צהובה ואתה ירוק!" אמרה, "אתה לא בשל מספיק בשבילי".

פנה התפוח לתפוחית משמאלו: "האם תרצי לצאת איתי הערב לשתות סיידר?". "אתה השתגעת?" התאדמו פניה של התפוחית, "אתה ממש סוטה!".

בייאושו בכה התפוח אל העץ: "תפיל אותי" , "אינני מסוגל עוד. אין כאן אף תפוחית שמתאימה לי.

"מוטב ויעשו ממני פאי!", חשב התפוח תוך כדי נפילה חופשית. "לפחות מישהו יאהב אותי כך... ".

והתפוח התגלגל והתגלגל עד שנתקע בעקב גבוה של תפוחית יפה וגדולה יותר מכל מה שראה אי פעם. חסד ואצילות שפעו ממנה, והריח שלה היה משכר חושים.

"האם הגעתי לגן עדן לתפוחים?" שאל התפוח את העקב, אך תשובה לא ניתנה לו. "אולי אם אטפס למעלה אצליח לדבר איתה" חשב התפוח, והוא טיפס במעלה העקב הארוך.

כאשר הגיח למעלה  הבחין התפוח בהשתקפות פניו בציפורן הבוהן הענקית של התפוחית. "אוי" חשב לעצמו. "איזו תפוחית תרצה אותי ככה?" התייפח.

"תקשיב לי, ותקשיב לי טוב" נשמע קולה המשתק של התפוחית מלמעלה. "אם תבצע את כל מה שאומר לך, אעזור לך להבשיל וכבר לא תיהיה ירוק". "תודה לך גבירתי" ענה לה התפוח. "לכבוד יהיה לי לשמוע לקולך. אך האם תוכלי לתת לי את שמך?" אמר בקול מתחנן. "שמי, עדיין אינך ראוי לו. אך לבינתיים תוכל לפנות אלי בתואר האצולה שלי: פינק ליידי...". 

אתה יודע שאתה מבלה יותר מדי זמן בכלוב, כשאתה מתחיל לקרוא בטעות במקום סמארטפון - סטרפאון. 

זה לא נגמר, זה רק הסוף. 

If you're horny and you know it clap your hands. 

יום אחד יהיה כאן תוכן ראוי,  כשיהיה לי זמן פנוי. 

אז כרגע זה רק חצי אפוי,  ויום אחד יבוא שינוי.