בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רגעים

לפני 3 שנים. 3 ביולי 2020 בשעה 10:29

לעיתים אני תוהה למה אני עדיין כותבת פה

למה המקום הזה במובן מסויים מרגיש לי נוח

החיים שלי היום כל כך רחוקים מכאן

ובכל זאת מידי כמה חודשים אני כאן

מה השארתי כאן ?

מה אני מחפשת ?

למה אני מתגעגעת למשהו שפגע ביותר מכמה מובנים

מקום שגרם לי לברוח מעצמי הכי רחוק שאפשר

יש לי היום כל מה שרציתי

חברות טובות

מקום עבודה שאני אהובה ומוערכת בו

שלווה

יציבות כלכלית

אולי זה בגלל אותו בחור שאהבתי ועזב

ומאז לא הייתי מסוגלת שוב להתקרב לגברים

7 שנים עברו

אני אפילו לא זוכרת איך הוא נראה

אני רק זוכרת שאיתו יכולתי להיות אני

לעשות שטויות, לצחוק, לכעוס

לא חשבתי שהוא ישבור לי את הלב

המנהלת שלי בעבודה מצאה שיטה להשתיק אותי

היא אומרת שהיא אוהבת אותי

זה הרגע שאני מתעצבנת והולכת

פעם ניהלנו שיחה על זה

הסברתי לה שהדבר היחיד שאני לא יודעת איך להתמודד איתו

זה אהבה

גדלתי בבית שמעולם לא אהבו אותי או חיבקו אותי

אז אם ההורים שלי לא אהבו אותי למה שאנשים אחרים יאהבו אותי

היא אמרה לי שיש לה זמן בסוף אני אדע שהיא באמת אוהבת אותי

בסוף זה לא עניין של אהבה אלא עניין של אמון

הדבר שהכי קשה לי לתת זה אמון

 

 

 

 

שולט ומפנק​(שולט) - אכן אמון הוא הכי חשוב בקשר עם בת זוג כי האמון מאפשר להוריד חומות ולהיות נטו את ושם נמצא הקסם. ההוא עזב אותך וזה טבעי וחלק ממסע החיים שלך אבל מה שלא הגיוני זו ההחלטה שלך
להעניש אותך 7 שנים ללא שום סיבה.....
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י