בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רגעים

לפני 6 שנים. 5 בדצמבר 2017 בשעה 16:56

אמא : מה נשמע ?

אני : גרוע הבדיקה שעשיתי יצאה פחות טובה ממה שציפיתי.

אמא : בגלל זה שמנת ?

אני : ???!!!! שמנתי כי אכלתי, מה הקשר, בואי ננסה ביחד להבין איך המשפט האחרון שלך תרם לשיחה, איך הוא עודד אותי וגרם לי להרגשה חיובית

אמא : לא חשבתי, סתם שאלתי.

אני : אני עדיין לא מתעצבנת פשוט תסבירי לי בהגיון, מה עבר לך בראש כשאמרת את זה ?

היא למטה אולי כדאי שנוריד אותה עוד למטה, לוודא הריגה, אני מנסה להבין אותך.

אמא : לא התכוונתי....

אני  : את פשוט כלבה רעה, משהו רקוב בתוכך ללא יכולת לתקן, אני לא רוצה לשמוע ממך עד להודעה חדשה.

אח שלי : מה ניש'

אני : מעבירה את התקציר....

אח : ואיך את...

אני : בדיוק הגעתי הביתה פומיקי מלווה אותי למיטה מציעה לי לישון כפיות הפתרון שלה להכל, אני בסדר, כל עוד שהנר דולק אפשר עוד לתקן.

 

מסקנה : התבגרתי ו/או שאבד לי הרצון לרצוח אנשים.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י