סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כוונות טובות

לפני 7 שנים. 21 באוקטובר 2016 בשעה 6:42

פרק אחת נגמר בחייו והוא עצוב.

אני גם עצובה כי אני גרמתי לזה להגמר. 

כמו רופא שיניים לא זהיר ואכזר עקרתי שן כמעט לגמרי בריאה. לא ניסיתי לרפא. עקרתי. ללא אל חוש ללא שום הרדמה כלל. 

עקרתי.

 

כשהבנתי מה עשיתי... ניסיתי לתקן, אבל לא ניתן להדביק שן לאחר שנעקרה חזרה למקומה. 

וזה עצוב לי.

אני מאמינה שאפשר לשמור אותה אם היא תרצה. 

כי אדוני עצוב. הוא לא רצה להפרד. 

הוא לא יגיד זאת. הוא לא יראה זאת אבל אני מרגישה. אני רואה שבלדיה הוא קצת שונה. 

לא שלם.

חסר לו את מה שהיא נתנה לו.

הוא היה קשור אליה כמו שהיא אליו.

אז אדוני עצוב. וגם אני...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י