כוונות טובות

היא:" חנוק פה".

אני:" אני אפתח חלון".

היא:" השארתי תריס פרוח".

אני:" כן, אבל החלון סגור".

היא:" שם. את רואה? השארתי תריס פתוח".

אני:" אני רואה אבל מה זה עוזר אם חלון סגור?".

היא בטון כועס ומבט עצבני:" אני יודעת שחלון סגור!!"

אני בראשי:" א ו    ק  י ".

הולכת. פותחת חלון. 

סוגרת תריס כי היה פתוח בקטע שהזיזו אותו הצידה. 

פותחת אותו קצת שיכנס אוויר אבל לא גשם.

הולכת אליה.

" מה יש?"- אני שואלת.

"כלום!!". באותו כעס ועצבים.

טוב שוב חושבת אני בראשי.

סליחה שאני בלונדינית ובאמת לא מבינה מה עוזר תריס פתוח כשחלון עצמו סגור.

אולי מישהו יסביר לי?

** הכי קשה היה לשתוק ולא להגיד לה את זה בקול רם. השתיקה עדיפה לפעמים. אבל כל כך קשה בשבילי...