לפני 8 שנים. 2 בנובמבר 2016 בשעה 21:54
אני שוכבת במיטה לבדי.
קר לי.
בכוונה סוגרת אור.
ככה לחושך יהיה יותר נוח לסגור אליי.
אני עושה הכל הפוך.
אתה סולח אני ממהרת לעצבן אותך שוב.
אתה מתעצבן אני ממהרת לעבן אותך יותר.
קר לי.
מבולבלת.
כל כך מפחדת לאבד שעושה הכל כדי שתלך.
סוגרת עיניים.
מרגישה איך עולם מסתובב.
תחושותיי נעלמות.
החושך מוחלת.
לילה בחוץ.
דממה.
הדמאות מתחילות לזלוג.
מציירות פסים חמים על הפנים.
לא אכפת לי.
אף אחד לא רואה.
אני לבד במיטה.
במיטה שלנו.
לבד.
מתכרבלת עם כרית שלך.
מדמיינת שזה אתה.
אבל היא קרה.
לוקחת ממני פיסות חום אחרונות.
אין לי כוח לזוז.
לסגור חלון.
לפתוח אור.
לשים שמיכה.
אין לי כוח לכלום.
אני לבד.
לבד במיטה.
והכוח נגמר.......