הכל פיקציה

זמה שקורה.
שונא לבוא זחוח, אז מה עם ידעתי, התכוננתי, הובלתי, אם תכל היה לי בידים.
זלוניגמר עד שהדובה הגדולה פותחת תפה הגדול שלה ופוצחת בזמר.

מתי שצריך כמו גבר לשלם תמחיר 😄
ומתי צריך כמו גברגבר לקבל את התשלום

פשוט שכל פעם עולה השאלה איפה עובר הגבול בין ענווה לחוסר בטחון בעצמי.
אולי הוא איפה שהוא בין להכיר את עצמך ללעשות כמו שצריך

ופשוט לולחשוב על עצמך יותר מידי
לזכור לספור את היפה
לראות פריחה

סופסוף הקלה

זרעים טובים נובטים, הו איך אני אוהב את המנגו המתוק,
אלוהים תודה שהבאתי לי מנגו מתוקי מתוקי.



חום אימים
קריעת אברים
צבעי שלכת

[מאת מ. היתושות, שמזמן כבר מנצחתותי גם בכתיבת הייקו]