"Memory Of A Free Festival"
The Children of the summer's end
Gathered in the dampened grass
We played Our songs and felt the London sky
Resting on our hands
It was God's land
It was ragged and naive
It was Heaven
ילדים של סוף הקיץ
מקובצים בעשב הלח
ניגנו את שירנו וחשנו את השמיים של לונדון
נחים שע ידינו
היתה זו ארץ אלוהים
היה זה מרופט ותמים
היה זה עדן
Touch, We touched the very soul
Of holding each and every life
We claimed the very source of joy ran through
It didn't, but it seemed that way
I kissed a lot of people that day
Oh, to capture just one drop of all the ecstasy that swept that afternoon
To paint that love
upon a white balloon
And fly it from
the topest top of all the tops
That man has pushed beyond his brain
Satori must be something
just the same
רק ללכוד טיפה אחת של כל האקסטזי ששטפה את אחר הצהריים
לצייר את אותה אהבה
על בלון לבן
ולהפריח אותו מהגג
הגבוה בגגות
אשר הגביה איש מתוך מוחו.
לבטח ההארה
היא משהו דיי דומה
We scanned the skies with rainbow eyes and saw machines of every shape and size
We talked with tall Venusians passing through
And Peter tried to climb aboard but the Captain shook his head
And away they soared
Climbing through
the ivory vibrant cloud
Someone passed some bliss among the crowd
And We walked back to the road, unchained
"The Sun Machine is Coming Down, and We're Gonna Have a Party
The Sun Machine is Coming Down, and We're Gonna Have a Party
The Sun Machine is Coming Down, and We're Gonna Have a Party
The Sun Machine is Coming Down, and We're Gonna Have a Party
The Sun Machine is Coming Down, and We're Gonna Have a Party."
[b]
אני אוהב איך בואי דוחף מילה כזאת מדי פעם באמצע השירים
בצורה לא מורגשת כמעט .
(סאטורי זו הארה בהודית)
לפני 17 שנים. 1 ביוני 2007 בשעה 13:43