הכרנו בעוד אחת מהאפלקציות הדביליות האלה
אבל משהו בו שונה מאחרים. הוא בוגר וילדותי יחד
אבל העיניים כמו הים גורמות לי לקחת נשימה ולחייך.
משהו בו חם ומצחיק ונעים וזה עושה לי נעים בלב.
יש בזה משהו כיף.
אולי אני מתאהבת?
הכרנו בעוד אחת מהאפלקציות הדביליות האלה
אבל משהו בו שונה מאחרים. הוא בוגר וילדותי יחד
אבל העיניים כמו הים גורמות לי לקחת נשימה ולחייך.
משהו בו חם ומצחיק ונעים וזה עושה לי נעים בלב.
יש בזה משהו כיף.
אולי אני מתאהבת?
זה באמת הנחמה שלי בתקופה האחרונה.
האוכל
גם כשלא תמיד משהו אני נושמת נשימה עמוקה ובעצת חבר
אני חושבת על כמה דברים טובים שקרו לי עד לאותה הנקודה.
זה עוזר לי להירגע ולדעת שהכול יסתדר.
נכון, המצב קצת קשה אבל זה לא סוף העולם
מרגיש שהכול נהיה מיינסטרים וזה לא בשבילי.
שמרתי את השבת ועד שחזרתי הביתה העדפתי לישון
והיום אחרי שחזרתי מהעבודה צפיתי בפרק של קופה ראשית.
מה אני אגיד לכם? הפרק היה נוראי ומקוממם.
מיה מה שמה שחקנית מזעזעת והיא רק הוכיחה בפרק הזה כמה היא נוראית.
לשקר לא נותן כלום חוץ מלפגוע בעצמך ובסביבה שלך
אני עייפה וכל החג הזה ישנתי ואכלתי ועדין נשארתי עייפה.
החודש האחרון זוועתי מאז שהכלב שלי נפטר משהו אצלי ממש חסר,
חשבתי אולי לאמץ חתול. זה לא ימלא לגמרי אבל אולי זה יוכל קצת לתת מקום לחסך
הבנתי שמה שקרה לי זה אונס.
אנסו אותי גופנית ונפשית גם כשזה היה בהסכמה.
ברגע שהתחננתי שיפסיק והוא לא הפסיק הוא אנס אותי.
מאז אני חיה מתה, עם בכי תמידי ואני מרחיקה את עצמי
מכל העולם. הגברים היחידים שאני מוכנה באמת להיות
בחברתם הם החברים ההומאים שלי בגלל היותם לא נמשכים לנשים וגורמים לי להרגיש איתם בנוח.
אני עייפה ומותשת.
איך מתקדמים מפה?
כלב גנב לי את הבננה מהשקית בים,
כן מה שאתם שומעים. הכלב פאקינג לקח לי את הבננה
העיקר יצאתי עם החברים הצבעוניים שלי לת"א בשישי וגברים הסתכלו אלי
מה זה עוזר שמסתכלים, מה?
החלטתי למכור כליה לטובת מישהו שיעשה לי את הסמינריונים. מי רוצה?
אני אשכרה בן אדם מטומטמם.
למה בכלל הלכתי ללמוד חינוך? מה עוללתי לעצמי?
עבדתי היום בגן חובה וחמישה ילדים קיללו אותי, הרביצו לי, אחד חיטט לי בתיק, השני ניסה לזרוק עלי כיסא.
ואני שואלת בשביל מה אני עושה לעצמי את זה?
עוד מעט הולך להיות יום במכללה שלי שצריך להמליץ למה ללמוד הוראה.
לא רק שאני אגיד לאנשים שזה לא שווה, אומר להם שיעברו למקצוע
אחר ויפה שעה את קודם.
חזרתי לבית שלי,
למטבח שלי ולאכול שלי.
שמתי לב שבשנה האחרונה מאז שבאמת התחלתי להשקיע בבישול ביתי ובריא
הקיבה שלי ואני חברות טובות ואין מתן חכימי הזה בהחלט צדק.
וואלה לא הייתי באילת שנים
והדבר היחיד שיש לי להגיד
טוב שהעדפתי לטוס לחול.
חוץ מהחוסר מע"מ ושאני מתלהבת מקניות ממש זולות בסופר פארם
שום דבר לא באמת באמת שווה פה.
האוכל מחריד, מזג האוויר חם ברמה שאני מזיעה והרחובות ארוכים ועגולים יותר מדי.
אני אוהבת את העיר שלי ודיר באלק מישהו יצחק עליה שוב
אבל הצד החיובי קניתי כל מה שרציתי בזול וזה די נחמד
לפנק את עצמי סוף סוף.
אבל הרגתי ג'וק
אפילו שזה היה עם צרחות שלא יביישו אף סרט אימה
אבל אשכרה הצלחתי
מה המהלך הבא?