המחבוא הסודי שלי

איך לומדים לבד לעזאזל
אני חייבת לעשות מבחן ואין לי שמץ

שואלת בשביל חברה..

בא לי לגור בקיבוץ

כזה פתוח שיש לי את הבית שלי ודשא בכל מקום

בלי בניינים ולשמוע שכנים צורחים כל היום

בלי לחפש חנייה

במקום שכולם מכירים ונחמדים אחד לשני

בבית קטן וגינה

במקום של שקט ורוגע

אני רוצה נורא אבל המקומות הרצויים לא רלוונטים

לפחות לא כרגע.

אני באמת לא סובלת את בימי הולדת שלי

הן תמיד חרא

כל שנה מחדש

28

מפחיד הייתי אומרת 

אבל גם גאה

הגשמתי כל כך הרבה חלומות ושאיפות

אנשים וויתרו עלי, לא האמינו בי והוכחתי

לעצמי שעם אמונה ורצון אני יצליח בהכול

אני האחל קודם כול לאחרים לחטופים שיחזרו הביתה 

מגיע להם להיקבר פה, לחיות פה, להיות פה ולאותם

חיילים לחזור בריאים עד כמה שאפשר בנפשם וגופם

ואז האחל לעצמי אושר, אהבה, נתינה ושתמיד אוכל להיות בצד שעוזר

ושאמשיך להילחם ולהגשים את עצמי.

על אף שהאנגלית שלי סבבה התחלתי לקרוא פרקים מספר באנגלית במחשב.
לא נוח בעליל, חם מדי גם עם המזגן ואני מתגעגעת לתחושה של הדפים בין האצבעות
אבל יש רצוי ויש מצוי ובגלל שאין את זה בארץ אז ניחה.
ואז חשבתי לעצמי איזה עונש אכזרי זה לתרגם מעל 600 פרקים מאנגלית לעברית מושלמת
ולא עברית מעפנה של גוגל תרגום או צ'אט גיפיטי כי זה תרגום של עולה חדש בנינו. 
אז הינה עונש פשוט שלא דורש מהצד המעניש יותר מדי וזה גם מועיל בסוף

בא לי אהבה
כזו שאסתכל לו בעיניים
ואדע שזהו זה
הוא הזינג שלי
הוא האחד

אני יותר מדי מושפעת מספרים וסרטים מצוירים 
לפחות אני נראת טוב.. אמא שלי אמרה לי היום שהציפורנים שלי נראות כמו דוגמנית
ונראה לי ירדתי כמה קילוים בשבוע האחרון

זה להרגיש כאילו דרסו אותך שבעים פעם

אין לי מושג איך אני מסתובבת בחוץ אבל כל מה שבא

לי כרגע לעשות זה לישון.

אני צריכה לנקות את הדירה

אני צריכה לעשות קניות

והראש שלי כואב

האף שלי דולף

ואני מרגישה באמת כאילו נדרסתי

לא כיף להיות בבית חולים

אני מתגעגעת הביתה

ולמטלות שיש לי לעשות

ולנוח במיטה שלי

מול הטלויזיה

אבל עמוק בפנים כולנו מפחדים ממה שהולך לקרות.
בבוקר דיברתי עם אבא שלי ואמרתי לו עכשיו זה הזמן להתפלל
להתגאות בזה שאחנו יהודים ולהאמין שהמשיח קרב.
לא צריך להיות דתי או חרדי, לשמור שבת או תריג מצוות בשביל להאמין בלב שלם.

אנחנו הדור האחרון ואני מרגישה את זה בעצמות שלי.

חשבתי אתמול על הספרים שאני קוראת מלאי פנטזיה של דברים שלא קיימים
ערפדים, אנשי זאב, ציידי צללים, מכשפים אבל יש קסם. יש אל ויש מלאכים ויש שדים
בדמויות המוסלמים. להאמין שננצח ונסיים את זה הלוואי שזה יגמר ונחיה בנחת רוח ושקט כמו שקיוו כשהלכו 40 שנה במדבר.