הייתי וונילה "מתובלנת".
התחתנתי לפני 17 שנים. עם איש כריזמטי, חכם, חתיך, ונתתי לו את כוח ושליטה.
בלי לדעת בדסמ.
בדסמ זה השפלות כאב ורוע - זה לא וונילה צ'רי בלוסום, שכואב לה אם נכנסים עמוק מידי. ללב.
בכלל לא ידעתי כלום על כלום ובטח לא על שליטה (ועוד קשת רחבה של דברים שהיום אני מכירה רק בתיאוריה וחלק קטנטוש - על הטוש).
ואז התגרשנו ברעש וצלצולים ככל הגירושים הרעים. אחרי שנתיים סיוט - סוף סוף לפני חודשיים.
כן - אני גרושה חודשיים, וחצי כולל חגים ומע"מ.
במעמד הגירושין - אחרי ששנים אני אוספת מידע על שליטה - החלטתי לשרוף את ארון הוונילה שלא על מנת לחזור.
הרעיון הוא סינרגיה. פעולה משותפת של שני גורמים או יותר הנותנת תוצאה טובה יותר מצירוף פעולות כל הגורמים בנפרד.
אם אני נותנת לך החזק, השולט, את הכוח שלי, נהיה חזקים לאין שיעור.
זה הרבה מעבר לזה.
.להתבטל מולך על הברכיים ולהיות לך הכי קיימת בעולם. כי בלעדיי אתה לא.
תהיה לי צפון ומצפן, כי לפעמים אני מאבדת כיוון.
תחליט בשבילי. לא אוהבת להתלבט.
תקשור אותי, זה מרגיש בטוח.
תכאיב לי ותנגב את הדמעות.
"כחומר ביד היוצר - ברצותו מרחיב, ברצותו מקצר".
