לפני 5 שנים. 5 בספטמבר 2018 בשעה 0:24
תודה שאיפשרת לי להשתמש במילים שלך. לא שיניתי הרבה את מה שאמרת - רק הפכתי אותנו לשיר.
תודה שזיינת אותי.
את מזיינת טוב. חזק.
מזיינת עם שירים,
מזיינת ממרחק.
את אוהבת שאני מזיין אותך?
כן? כמה?
אל תגידי כלום. דממה.
בלי אף מילה.
רק תחייכי
ותורידי את השמלה.
אני מחזיק לך את היד, כשאני מזיין אותך.
הטיפות שזולגות לך לפה - הן הדמעות שלי.
ושלך.
(זה מגיע לנו. זה כואב. הכי חשוב - יש לך מקום אצלי בלב. את הזונה שלי)
