פוסט שכתבתי קודם וגנזתי. ארוך. כואב.
אתם לא חייבים לקרוא.
האמנתי שמולי אמת, חומלת, עוטפת.
טעיתי.
ניסית ללמד אותי ש
- אין צורך לעצור ולתקן טעות אחת כשיש כ"כ הרבה טעויות אחרות לעשות.
אפילו אם ל"טעות" יש לב. וגם לטעות הבאה שתטעה יש לב.
לך 'תעשה' את הטעות התמימה הזאת וגם 'תעשה' את הטעות האחרת, נשמה - זכותך.
ככה גדלים. על חשבון לבבות של אחרים.
לך לבנות הרס של לב כשיש לב שעוד לא תיקנת.
רק ככה גדלים.
אל תשכח לכתוב פוסט נורא יפה כאילו אתה מכיל, מנחם ומעצים.
יש עוד כאלה שמאמינות לכאלה שמעידים על עצמם.
בהחלט חומר למחשבה
זה בטוח לא שיעור.
אז מה כן למדת ילדה?
- למדתי שאני אוהבת אותך.
- למדתי שאפילו שאני אוהבת אותך,
אתה לא יכול להכאיב לי ללב.
- למדתי שאתה עוד מנסה.
אתה לא יכול עליי יותר.
אין לך כזה כוח כבר.
היה לך רק כי נתתי.
הפקעתי מידיך את הכוח לפגוע בי.
* למדתי, ששיכנעת אותי שזה לא הזמן שלך להיות שולט.
* למדתי, שלמרות זה - אתה מציג את עצמך בתור דום אחראי, מכיל ויציב.
* למדתי שאתה משתמש בילדים שלך כדי לשדר אמינות. זה קלישאתי ולא אמין. עדות עצמית שלך בלבד.
*למדתי שאם הייתי קוראת פוסטים של עדות עצמית שלך - לא היינו מתחברים. טוב שכתבת אותם עכשיו.
* למדתי היום שאתה לא רציני ושאתה ממשיך להציג את עצמך כזה - מכיל, מנחם, מתקן.
* למדתי שאתה משתמש במלים הבכלל לא חד פעמיות שלי. כדי להיראות רציני ואמין בעיני אחרות.
(סליחה בנות - שלימדתי אותו איך מגיעים ללב שלכן)
* למדתי שאתה לא מודע לעצמך ואפילו עיוור - אם היית מודע - לא היית קורא לעצמך עכשיו דום, בכזה שכנוע עצמי.
בכזאת מהירות - לאור מהלך חייך בחודשים האחרונים.
* למדתי שבמקום להגיד "סליחה. פגעתי" - תגיד "את אשמה, יש לך תפיסה מעוותת".
* למדתי מקרוב איך נראה שחקן, אבל לא אחד יותר מידי טוב - העמדת פנים שמחזיקה חודש. גג.
הבחירות שלך היום קובעות איזה בן אדם תהיה מחר (ואיזה שולט ואיזה חבר ובעצם כל דבר אחר).
אתה - לגמרי בחרת.
איזה עצוב זה לראות אותך ככה. אתה לא כזה (אולי כן?...... אולי? כמה קרדיט קיבלת ממני שאתה באמת אחד שליבו ופיו שווים).
מצחיקות האהבות שהלב בוחר.
הלב שאתה לא יכול להכאיב לו יותר.
למדתי עליך המון המון היום פאפא - תודה <3
עכשיו אני נורא מרוקנת.
פיג'מה, מוצץ ולישון.
אתה בא ללקק את הפצעים שלך?
