לפני 4 שנים. 21 בינואר 2020 בשעה 20:18
וואלה... התייבש לי המוח ממילים לרגע.
מהבוקר, במהלך יום של קניות וסידורים ויותר מידי אנשים, אני מסתובבת עם ההרגשה הזאת שמאד בא לי לכתוב,
אין לי מילים. ואפילו לא מקצב, לא תובנות יום הולדת, לא איזו הארה שמביאה השראה לשירים.
רק יצר. הרגשה של צורך, שאני אפילו לא יכולה לשים את האצבע עליו.
(למרות שאיזה צורך אחד - דווקא די מוגדר כן גם אפשר לשים עליו אצבע ולפתור אותו בעזרתה)
התייבש לי המוח,
אין לי אוויר
בכוח אני מוציאה
מילים כמו שיר.
עכשיו, לרגע - הכל טוב.
זה הכי קרוב.
בלי עבר,
לא קיים עוד עתיד.
לרגע,
אין לי מילים להגיד.
בעוד יומיים יום הולדת.
אני נולדת
לתוך רגע
של שקט.
© מנפלאות הקרמה
