למדתי את עצות החיים שלי בעצמי - לא אוספת אותם מספרים, אני מקבלת השראה מהם.
את הציטוטים שלי אני לא צריכה מגוגל. אני קוראת ספרים. אני מקשיבה להרצאות. משתמשת ומוסיפה.
ולהלן קלישאה, להוכיח את טענתי:
מדורה מדליקים עם עצים - לא עם עצות.
לא באת להדליק אש? שחרר מעצות. יש לי יותר. הרבה יותר. מלא עצות. רוצה עצה? שחרר מלהגיד מה אני צריכה.
יש כמה אנשים שייקחו את מה שאמרתי באופן אישי - אחד חסום, תודה לאל. היתר - לא הבנתם? שחררו.
נכון רצית להתחכם ולהגיד שצריך מי שייתן עצות כשמדליקים מדורה? כולכם, בלי יוצא מן הכלל, תהיו הבר-מוח ששואל את זה.
תדליק מדורה בעצמך. שחרר מהאש שלי. יש לי מלא עצות. יותר מאשר לך. מבטיחה. רוצה עצה? אחת שבטוח אין לך? שחרר!!
החיים קלישאתיים ודביקים ומלאי ססמאות.
אפילו אני נגועה בצטטת לפעמים. לפעמים. כשהיא מעוררת השראה ליצירה חדשה.
אפילו אם אלה רק המחשבות שלי שנוצרות פה בפוסט עכשיו,
יוצאות מילים תוך כדי מחשבה. חלק אפילו יוצאות בקול רם. אני מדברת איתכם פאק איט. אתם שומעים?
אז זהו - יום קר שאני מנצלת לקריאה גם של פוסטים.
אני מחפשת אמירות אישיות. אני יכולה לראות באיזו צורה אתם בוחרים להציג את עצמכם.
כמה הלל ושבח עצמי - לעומת טקסט רעיוני.
האם יש בפוסטים, הבנה של כוח ועוצמה וכריזמה, שמהם נובעת שליטה?
כמה קורעי ישבנים במסווה של שולטים - סתם אלימים שבחיים לא חוו אנאלי משום כיוון.
כמה מצטטי קלישאות - אם כל מה שיש לך זה שירים של מישהו אחר, תמונות של מישהו אחר, - בעצם - יש לך חיים של מישהו אחר.
אז מה אמרת בעצם פלוטו? בעצם כלום. ו-5 אנשים עשו לייק ואמרו "אמן" לכלום שאמרת. אה... 8? סליחה.
כמה אני יכולה לדבר על התסכול בלקרוא פרופיל של מישהו שכותב בפרופיל שהוא "אמיתי" (או אנושי או כל דבר שבנאדם לא אמור להגיד על עצמו).
אם אתה כותב "אמיתי" - אתה השקרן בסיפור. נקודה.
איש אמת לא צריך להצהיר על זה. הוא פשוט חי אמת בכל רמ"ח איבריו, מול כל קשריו - גם ובמיוחד כשלא נוח. סיסמה קצת? קלישאתי? בעצמי כתבתי אותה !!!
בחיים לא הכרתי שקרן שכתב בפרופיל שלו "שקרן".
כנ"ל היומרה להיות איזה "חלום חיי" או "קוסם" או איזו תשובה לכל שאלה שהייתה לי...
קוסמים הם מאחזי עיניים - מוכרים אשליות.לא רוצה אשליות. לא כישופים (בRRRצינות? - חירבה חירבה זום זום זום? כזה קסם? ואז אהיה נשלטת?)
כשאמצא את ההוא עם הקמעות והתמונות של קדושים מכל הדתות - שמבטיח גאולה לכל בתולה - אם רק תתמסר ברוב בדסמותה - אדווח.
אני יוצאת בקריאה לאלה שכותבים מהבטן, את האמת המכוערת שלהם, שמרגישה כל דבר, ולא מוותרת
תכתבו עוד.
תראו שאתם פה. אשמח להשראה מכם - כי ההשראה שקיבלתי מהרדידות, מוציאה ממני טיפה תסכול על מה שאני רואה.
אז תכתבו בבקשה אמת קשה.
היא כל כך יפה.
הדמעות שלכם, הקרביים שלכם, העוצמה שלכם, תהליכים שאתם עוברים ושיקופים שאתם משקפים - בכזאת חדות מחשבה, בכזאת בהירות
תכתבו אמת קשה.
בבקשה.
© מנפלאות הקרמה