אני חושבת עליך בחיבה בטעות, אני מסתכלת בפרופיל הקלישאתי שלך,
בבלוג מלא דברים אמיתיים, רק של מישהו אחר,
מלא הלל ושבח עצמי.
רק כדי להזכיר לעצמי שעשית רק רע.
שהחיבה - היא לזכרון של הצגה.
חוץ מזה - הערך הקומי.
אתה קצת מצחיק אותי. לא כי אתה מצחיק. כי אתה קצת בדיחה כבר.
אני מסתכלת ורואה, שאתה אשכרה משנה את הבלוג שלך לפי מה שאני כותבת.
מוחק קלישאות, מנקה סימני אשליה וזיוף. רק את הסימנים. אי אפשר למחוק זיוף.
אפילו שירים מהפלייליסט שלי, שלא היו חלק מהחיים שלך.
גיליתי Gas lighter יקר -
שאני המנטורית של השקרים החדשים שלך.
ידעתי שאתה כולך מועתק.
הפעם אתה מעתיק ומחקה אותי.
גאווה.
הפוסט האחרון שלך - כאילו אני כתבתי!
הועלה דקות ספורות אחרי מחאת הקלישאות שלי ממקודם.
gas ligher יקר.
מבזק חדשות - אתה עדיין חיקוי
חיקוי שלי .... רק חיקוי.
נסיון חביב אבל.
גם השיר. זוכר ששלחתי לך את הלינק?
קח עצה - אחת כזאת שגם לך אין.
שחרר ממני.
אני יודעת את ערכי. ואתה - אינך ראוי.
לא תצליח עם החיקוי שלך - להתקרב למקור.
שחרר.
כשאני חושבת עליך בטעות בחיבה או בגועל - אני מסתכלת בפרופיל שלך.
הצמרמורת
מזכירה מי אתה.
שחרר.
ממליצה לך בכ"ז להמשיך לקרוא פוסטים שלי. אולי יום אחד תצא מההכחשה.
ד"ש למעריצות. כל השלוש.
© מנפלאות הקרמה