לפני שבוע. יום שבת, 10 בינואר 2026 בשעה 14:15
קורה לי לפעמים שיש לי משהו שאני קורא "ניתוקים", זה מצב שבו אני בפועל נמצא במקום אחד אבל המוח שלי בורח למקום אחר לגמרי. זה קורה הרבה פעמים בריצה, כשהגוף כבר יודע מה לעשות, הדופק קבוע, אני משאיר משהו כמו 10 אחוז לשים לב איפה אני דורך ושאר המוח במקומות אחרים לגמרי, בזמן הזה המוח מחשב דברים, רוקם תוכניות, כותב קטעים לבלוגים\פייסבוק\ספר, עושה קשרים בין מקרים לא קשורים וכו... הניתוקים האלו קורים גם בעבודה, גם בנהיגה, וגם בסקס...
אני זז למעלה ולמטה בתנועה מונוטונית, הקצב קבוע, אורך התנועה זהה כל פעם, ממש גל סינוס מושלם.
היא שוכבת על הבטן, האגן שלה קצת למעלה, מפי הטבעת שלה בולט פלאג עם אבן כחולה נוצצת, אני רואה אותו, אני מרגיש אותו לוחץ על הזין שלי מבפנים...
מבלי לאבד את התנועה אני מפליק לה עם יד אחת בתחת, צליל "פלאק" מתפזר באוויר ואחריו רטט כל כך יפה... אני מחליף יד ומכניס תחתיה, מוחץ את החזה שלה...
היא נהנית! ואני יודע את זה כי אני גם רואה את זה, אני גם שומע את זה, היא צועקת... "יופי! תמשיך! אל תפסיק! אל תפסיק! אני רק מחברת את האקלטרודות! תכף יבוא מישהו יבוא להחליף אותך!!!
אני מתנתק ומוצא את עצמי בהחייאה שהייתה לי בעבודה לפני כמה ימים, זיהינו חולה שלא נשם, אני התחלתי את ההחייאה בזמן ששותף לעבודה רץ להזעיק את צוותי ההחייאה ועזרה. אני זז למעלה ולמטה בתנועה מונוטונית, הקצב קבוע, אורך התנועה זהה כל פעם, ממש גל סינוס מושלם. לקח קצת זמן עד שהגיעו הצוותים, בזמן הזה אני עשיתי עיסויים ללא הפסקה, הייתי לבוש בקפוצ'ון של העבודה, אבל אפילו לא יכלתי להוריד אותו, לא רציתי להפסיק, לא רציתי לאבד ולו פעימה אחת כדי שאחרי זה לא יהיה לי ספק שעשיתי את המיטב, אני רוכן מעליו זז למעלה למטה וטיפת זיעה נופלת מהמצח שלי על הגב שלה...
הטיפה נוזלת מהגב העליון שלה לכיוון הגב התחתון, שם היא נעצרת כי היא מרימה את האגן על מנת להבליט אותו. היא מסמנת לי לעצור... אני עוצר לרגע והיא מוציאה את הפלאג "אני רוצה שתזיין אותי בתחת" היא לוחשת בטון הכי סקסי שלה. אני מעביר יד בכוס שלה, הוא ספוג נוזלים, אני לוקח חלק מהם ומכניס לך אצבע לתחת... הוא גם רטוב מנוזל הסיכה ששמנו על הפלאג. לרוב היא לא אוהבת אנאלי, אבל לפעמים יש לה רגעים ומי אני שאסרב? אני ממקם את הזין בפי הטבעת ולאט לאט מחדיר אותו פנימה. זה קצת כואב לה אבל זה רק מדליק אותה יותר...
לאט לאט אני מגביר את קצב החדירות עד שאני מזיין אותה בתחת בקצב טוב, אני תופס ביד אחת את העכוז שלה, מוחץ אותו! הוא כל כך מתוח, כל כך חמים כל כך רך, כל כך חי. אני מרים לרגע את היד ומוריד אותה שוב. כשאני מוריד את היד העור מרגיש קר, רפוי, כל כך מת...
הצוות הגיע, הם גזרו לו את החולצה על מנת לחבר למדבקות דיפבילירטור, אני עוד ממשיך קצת בעיסויים אבל הגיעו המון אנשי צוות ואני מוחלף, סוף סוף אפשר לנוח קצת, אני עומד בצד ורואה איך המקצוענים עושים את העבודה, הצוותים מיומנים, מחברים, פותחים וריד, מזריקים תרופות, רושמים הכל...
אני נשאר לעזור בדברים טכניים, להביא ציוד שאולי חסר, לדאוג לדברים מסביב.
אחרי חצי שעה של מאבקים של כל הצוות הרופא הבכיר בחדר בהתייעצות עם עוד איזה 3 רופאים הכריזו שזהו... הם הכריזו עליו כמת, זה נגמר. אני עמדתי שם באפיסת כוחות והסתכלתי על הזרע שלי נוזל לה על התחת.
היא המשיכה לעמוד ככה בדוגי בזמן שהזרע נזל וטפטף למיטה, אני הלכתי להביא מגבון ולנגב את הזיעה...
אחרי שניגבתי אותה היא הלכה למקלחת, הזמינה אותי להצטרף... בנוהל הרגיל שלנו אני סיבנתי אותה והיא אותי, לא זוכר איך הגענו לזה אבל אנחנו עושים את זה כבר שנים ככה. תוך כדי אנחנו כמובן נותנים דגש לאיברים הכי חשובים... היא שוטפת ממני את הזיעה ואני שוטף ממנה את הזרע, היא כל כך יפה, כל כך עדינה אבל כל כך סקסית... אנחנו מדברים על החיים, על הילדים, מה עברנו ביום, לבסוף היא קורצת ואומרת "היה טוב היום... הגבתם מהר ופעלתם נכון, כל הכבוד!"
אני מביט בה ומקשיב בזמן שהיא ממשיכה לתת מחמאות "זיהיתים את האירוע מהר, הזעקתם צוותים מהר, מבחינתי הצוות שלכם עשה את מה שמצופה ממנו וכל הכבוד" זאת האחות המפקחת, שבאה באמצע ההחייאה בערך, והתחילה להבין מה קרה, היא תחקרה את הכל, ורצתה להגיד לנו שהצוות שלנו פעל כמצופה ממנו. אני לא יכול שלא לגחח קצת... "למה אתה צוחק?" היא שואלת בטון קצת נעלב...
"את מודעת לזה שהחולה נפטר בסוף נכון?" אני שואל. היא מחייכת, אני אוהב את החיוך שלה, אני מדביק לה נשיקה לפני שאנחנו יוצאים מהמקלחת...
