לפני 8 שנים. יום רביעי, 11 באוקטובר 2017 בשעה 18:37
זה לא היה צפוי
גם לא היה מוזר
אך כשקרא לה,הוא הורה לה,מתחת-לא ללבוש דבר.
זה לא היה שונה מאוד
מחוויות דומות שכבר צברה
רק בדרכה הביתה הדמעות
היו חונקות אותה בלי הפסקה.
---תמיד עלתה אליו בצהריים
ליבה פעם חזק חזק במעלית
וכשפתח,תמיד השפילה העיניים
והיא קיוותה שהוא מביט
ומה שהיה שם היה
ומה שקרה שם נגמר
לטוב ולרע
היא רצתה להרגיש
כאב תענוג
כל דבר
היא מגיעה אליו לשעתיים
ועד הערב מגיעה בחזרה
קצת שיכורה ובטח לא מיין
קצת מחוזקת-ומעט שבורה.
ידעה שזה זמני
לא מעשי אפילו
אבל הלב שלה ביקש תמיד ------לחזור
זה לא היה הוגן
לקרוא לה בכאילו
ללבוש רגעית את הגלימה של הגיבור.
---תמיד עלתה אליו בצהריים
ליבה פעם חזק חזק במעלית
וכשפתח,תמיד השפילה העיניים
והיא קיוותה שהוא מביט
ומה שהיה שם היה
ומה שקרה שם נגמר
לטוב ולרע
היא רצתה להרגיש
כאב תענוג
כל דבר