דקה אחריה נכנסתי לשירותים. מולי שתי דלתות.
האחת חצי פתוחה ובתוכה אפשר לראות בחור שמשתין בעמידה. השניה סגורה.
היה לי ברור שהיא שם.
סובבתי את הידית נכנסתי פנימה.
אני רואה מולי אותה, נשענת על הקיר.
יד אחת שלה מרימה את השמלה אל מעל הפופיק, השניה נוגעת בדגדגן, שתי עצבעות , בתנועה עגולה ויפה.
השפתיים של הכוס שלה נוצצות.
אני מסתכל עליה.. אני יכול לבהות ככה שעות. העיניים שלה בורקות. בוערות. הפה שלה מעט פתוח, והלסת שלה שמוטה.
התקרבתי אליה. ביד אחת תפסתי לה את הלסת והרמתי את ראשה אלי.
"את יודעת מה את"?
הפנים שלה מכווצות מהיד שלי. נועה סימנה לא עם הראש. טעות מספר אחת.
היד החופשיה שלי, זו שלא תופסת לה את הלסת, הנחיתה סתירה על לחי שמאל.
"אין סיכוי שלא. את יודעת מה את?"
-אני... זונה.
"נכון. את זונה, את כלבה מיוחמת. תראי איך הכוס שלך רטוב ועוד לא נגעתי בך".
אני.
פשוט.
אוהב את זה.
תודה לכן, כל הכלבות הזונות באשר הן, אני פשוט מאושר שאתן קיימות.
"את רוצה שאגע בך?"
- מאודדד. בבקשה..
"תתכופפי אל הרצפה."
נועה התכופפה למצב כריעה ,כאילו צריכה להשתין. הכוס שלה פתוח לחלוטין והרגליים מפושקות.
התכופפתי יחד איתה. יד אחת עדיין מצמידה את הלסת שלה אלי, ויד אחת מעיפה לה את היד מהדגדגן.
עכשיו תורי.
הצמדתי את פני אליה. "בואי נראה אם את זונה אמיתית, טוב נועה?"
שתי אצבעות הקסם מעולם לא איכזבו אותי. האצבעות נכנסו אליה בצורה כל כך מושלמת וחלקה, תוך כדי מטפטפות על רצפת השרותים בבר.
אני רוצה שהזונה הזאת תשפריץ. שתגמור כל כך חזק ,שתרגיש מושפלת כל כך מלעשות את זה כאן, ועם זאת תרגיש שהיא במימד אחר.
אני רוצה שהדיסוננס ישגע אותה.
יד אחת סותמת לה את הפה, והאצבעות שלי עולות ויורדות במיומנות . נכנסות ויוצאות .
באמת שעשרים שניות הספיקו. נועה הייתה מוכנה לזה לחלוטין כבר מזמן.
-לא לא לא אני לא יכולה לגמור כאןןןןן..אויייייי..
סילון לבן נהדר יוצא לנועה מהכוס. היא השפריצה על הרצפה, ועל היד שלי. במשך עשר שניות היא הייתה פשוט כמו ברז דולף.
הירכיים שלה רועדות, לא מצליחה יותר להחזיק אתה עצמה. נתמכת בכתפיים שלי.
אני מוציא את היד שלי מהכוס שלה. מעולף מהפלא והיופי הזה.
"תפתחי פה גדול " אני אומר.
נועה פותחת את הפה שלה. אני נותן לה לטעום את עצמה, וטועם אותה בעצמי.
פאק, הבחורה מדהימה. זונה אמיתית. רק לשים טבעת (רטט 😉 ).
אני משאיר את האצבעות שלי בפה שלה. בוחן כמה עמוק היא יכולה לקחת אותן.
נועה לוקחת את היד שלי ודוחפת אותה לפה. שניה, שתיים , שלוש, ארבע, חמש. גאג ריפלקס.
אני לוקח את היד ועביר אותה לנועה על הפנים.
"את כל כך הרבה יותר יפה כשאת מלוכלכת".
נועה מחייכת אלי. אני לא מצליח שלא לחוש ניצוצות של אהבה לבחורה הזאת.
באמת אהבה . כמה מסירות, ורצון, וכניעות, ויופי ונתינה ופאקינג חרמנות נוטפת שזה מה שעושה לי את זה בחיים האלה.
"תישארי למטה" אני אומר לה.
אני נעמד, מושך את השמלה של נועה מעליה, ופותח את החגורה.