לפני 8 שנים. 3 בנובמבר 2016 בשעה 20:28
נמאס לי מהצ'חצ'חיאדה הזו
בא לי ניו יורק, לונדון טוקיו או מוסקבה
וינה ברלין ורומא
רק לברוח מהעדר הזה
יומן התמכרות
לפני 8 שנים. 29 באוקטובר 2016 בשעה 5:43
בוקר יום שבת מחרמן שכזה
רוצה להכנס איתך הביתה ולעשות אותך על הספה,על השיש במטבח,על הכיור באמבטיה,על המדרגות בחוץ
אוהב ימי שבת כאלה
לפני 8 שנים. 26 באוקטובר 2016 בשעה 21:32
אח הלילה
החבר הכי טוב שלי
כמה טוב להיות איתך שוב
להתעטף בשמיכת החושך שלך
להטען מאור הכוכבים שלך
לצאת לצייד בחסותך
אח הלילה
כמה חיכיתי לך
לפני 8 שנים. 24 באוקטובר 2016 בשעה 18:30
ביקרתי היום בתערוכה של סלבדור דאלי בנמל.
מזל שהספקתי להגיע ביום האחרון.
אין לי מילים לתאר אותו.
שוטה ? גאון ?
אבל בהחלט סוריאליסטי !!!
העיצוב של התערוכה היה ממש בטוב טעם,
בתחילה מוריד אותך לרמת הבוז לאמן ועם ההתקדמות נותן לך להבין את הגאונות שביצירות
וכאשר חוזרים להתחלה הבוז משתנה להערכה.
שאפו סלבדור.
לפני 8 שנים. 24 באוקטובר 2016 בשעה 15:34
לא זה לא נגמר
עד שתשכבי על המיטה מרוקנת מאנרגיות
ואני אעמוד מעל מחוזק יותר אחרי ששאבתי אותם ממך
לפני 8 שנים. 23 באוקטובר 2016 בשעה 9:53
זה קרה בדיוק כמו שקבענו.
שכרת חדר במלון ליד העבודה שלי
וחיכית לי כשאסיים את את העניינים שלי.
כמובן שלא אמרתי באיזה שעה אגיע כך שהריגוש שלך בציפייה לבואי יהיה גבוה.
כאשר החלטתי שמספיק למשוך את הזמן, במיוחד אחרי שהיית ילדה טובה ולא ראיתי ממך שום הודעה, החלטתי לבדוק אם אכן את מחכה לי בדיוק לפי ההוראות שלי.
למזלך כאשר נכנסתי הווילונות היו מוגפים והאורות כבויים אבל השארת רק אור דולק במקלחת עם הדלת פתוחה מעט כך שמעט האור האיר בדיוק על גבך.
הבנתי מייד שעשית זאת בכדי שאראה באיזה פינה של החדר את מחכה לי על ארבע עם הפנים לקיר.
התיישבתי על הכורסא שבפינה המרוחקת של החדר וחיכיתי לציוץ ממך.
שוב הייתי גאה בך על כך שהיית ממושמעת ולא פצית פה.
כעת אחרי המבחן הקטן הגיע זמן לציון.
הציון 8 צעקתי
וסטרתי על לחי ישבנה
בגלל האור הדולק
ראיתי את החיוך הנבזי
ראיתי כבר איך היא מתכננת לפעם הבאה להשאיר אור יותר חזק.
כעת את צריכה להענש על מה שעשית.
היא הסתובבה אלי עם ישבנה והתכופפה מעט בשביל להדגיש את פלחיה.
לאחר זמן מה שהיא חיכתה לסטירה על ישבנה ממני שהיא כלכך אוהבת אמרתי לה שלא מגיע לה ושתסתובב
כאשר הסתובבה משכתי בפטמוטיה בחוזקה.
ראיתי שהיא לא היתה מוכנה לזה ולכן אפקט הפחד וההפתעה גרמו לה לצמרמורת קלה.
צמרמורת של גירוי ותשוקה.
זאת הצמרמורת שחיכיתי לראות.
לפני 8 שנים. 19 באוקטובר 2016 בשעה 17:51
היום אני כבר לא אצעק !
אם רק היו יודעים...
היום אני כבר לא אבעט !
אם רק היו יודעים...
היום אני כבר לא אברח !
אם רק היו יודעים...
היום אני עומד זקוף
את זה הם לא יודעים...
נדבק בי כבר חיוך חצוף
את זה הם לא רואים...
ידי קרובות לצד גופי
הם בזה לא מבחינים...
מבטי חותך דרכם תמיד
כאילו הם בעייני שקופים !!!
מחר אוכל כבר לרחף
את זה הם לא יראו !
מחר אשיר אקפוץ ארקוד
לזה הם לא יזכו !
מחר אומר הנה מה טוב
את זה לא ישמעו !
מחר אהיה יותר קרוב
את זה לעולם הם לא יחושו !
תחושת פספוס תצבוט אותי
מן עקצוץ מציק הוא שכזה
תחושה של עוד קצת, עוד צעד ,עוד יום
והנה זה בסוף יקרה
בסוף יראו הם את הכל
את העצב ,הצחוק אותי בשל ,שלם, גדול
בסוף יראו אותי עומד
כל אלה שרצו שאפול
מבין כל אלה הרבים
שהיו ,יהיו ,הינם
ישנה רק היא אחת קטנה
שלי ריככה את העולם
שהיא כמוני היא חשבה
חלש ,מותש ,שפוף
רק לא ידעה היא את הכל
ידעה רק מה מקרין הגוף
הגוף הקרין הוא סימנים
מטעים ,שגוים ,נבזים
רק שם בנפש הסתתר
אותו אדם מקסים
לפני 8 שנים. 17 באוקטובר 2016 בשעה 13:38
סיפרת לי על אותו חדר חשוך
סיפרת לי על הנרות שבפינת החדר
סיפרת על המיטה בסגנון הויקטוראילי
או שהיית כה מטושטשת מההתרגשות
שלא הרגשת כמה סליזי החדרון המעופש
סיפרת על הכורסה במרכז החדר
סיפרת על הצל מהנרות
סיפרת לי שראית אותי יושב בה
סיפרת לי שלא ממש הבחנתי בך
סיפרת שהיית שרועה בחדר
סיפרת שנשמת די בכבדות
סיפרת שהאווירה אותך חונקת
סיפרת שהרגשת קצת ריקנות
ראית אותי יושב בחדר
מדליק סיגריה ובוחן
כמה נדוש אותו החדר
כמו מסיפור של דייג זקן
אמרת לא נשאר בך כוח
החלטת כל כולך להתמסר
החלטת שלא רוצה לברוח
רוצה שאני בך אתבונן
אראה כמה את מיוסרת
איך שאזלו כבר הדמעות
אראה שלא נמצא מנוח
אם שוב אומר להתראות
לפני 8 שנים. 17 באוקטובר 2016 בשעה 13:31
בזמן שחלמת זה לא אני הייתי.
בזמן שחלמת אולי גם לא את.
בזמן שחלמת כל העולם חיכה לך.
בזמן שחלמת אני לעומתך נשארתי לבד.