היום אני כבר לא אצעק !
אם רק היו יודעים...
היום אני כבר לא אבעט !
אם רק היו יודעים...
היום אני כבר לא אברח !
אם רק היו יודעים...
היום אני עומד זקוף
את זה הם לא יודעים...
נדבק בי כבר חיוך חצוף
את זה הם לא רואים...
ידי קרובות לצד גופי
הם בזה לא מבחינים...
מבטי חותך דרכם תמיד
כאילו הם בעייני שקופים !!!
מחר אוכל כבר לרחף
את זה הם לא יראו !
מחר אשיר אקפוץ ארקוד
לזה הם לא יזכו !
מחר אומר הנה מה טוב
את זה לא ישמעו !
מחר אהיה יותר קרוב
את זה לעולם הם לא יחושו !
תחושת פספוס תצבוט אותי
מן עקצוץ מציק הוא שכזה
תחושה של עוד קצת, עוד צעד ,עוד יום
והנה זה בסוף יקרה
בסוף יראו הם את הכל
את העצב ,הצחוק אותי בשל ,שלם, גדול
בסוף יראו אותי עומד
כל אלה שרצו שאפול
מבין כל אלה הרבים
שהיו ,יהיו ,הינם
ישנה רק היא אחת קטנה
שלי ריככה את העולם
שהיא כמוני היא חשבה
חלש ,מותש ,שפוף
רק לא ידעה היא את הכל
ידעה רק מה מקרין הגוף
הגוף הקרין הוא סימנים
מטעים ,שגוים ,נבזים
רק שם בנפש הסתתר
אותו אדם מקסים