לפני 8 שנים. 14 בנובמבר 2016 בשעה 15:08
כשאמרתי לך שתביאי לי את הג'קט מהמחסן במידה יותר גדולה מה שהסגיר אותך היה המבט.
איך שהשפלת אותו והסתכלת מטה אפילו ראיתי איך השפה העליונה שלך זזה במעין חצי חיוך מובך.
הצורה שבו הבאת לי אותו מקופל והחזקת אותו בשתי ידייך היה סימן נוסף.
אבל הקידה הקטנה שעשית אותה קידה בלתי נשלטת כאשר ביקשת למסור לי זה מה שהסגיר אותך בסוף.
עכשיו אני יודע שזאת את המעריצה האלמונית שלי שהמשכת ללוות אותי במבטיך גם כשעזבתי את החנות.