יומנה של סוסת פרא

כמה שזה נפלא לראות שיירות של גברים לבושי מדים

מדוגמים, מגוהצים, בעלי דרגות, מסוקסים, מלאי מוטיבציה,

פטריוטים, חסונים, חזקים ויפים.

ככה היום הוא היה.... לבוש מדים ירוקים ועל כתפיו הדרגות

עיני שקד עם מבט ממזרי.... כל כך להוט, כל כך יפה...

ערב לפני הוא הבטיח לי.... "אם תבואי בבוקר תקבלי את מבוקשך..."

אז היום באתי כדי לתבוע את ליטרת הבשר שלי.

החלק הקשה זה לבקש.... כמה שאני שונאת לבקש...

והוא – הוא יודע מה אני רוצה, הוא יודע מה אני צריכה...

מביט מקרוב עין לעין ואומר לי בקולו הסמכותי..

"אם לא תבקשי לא תקבלי...."

נבוכה, משפילה מבט ולוחשת בקול קטן....

אדון אני רוצה שתפליק לי שלוש מכות בישבן.

והנה החיוך על פניו מתפשט...ולפני שאני מספיקה לספוג אותו לתוכי

מונחתת לה מכה על ישבני...

הנה ביקשתי ואני מבויישת ובמכה השלישית אני כבר מחוייכת...