יש הרבה סוגים של נשלטות, כל נשלטת מחליטה עבור עצמה איזה סגנון מתאים לה ואיזה אדון מתאים לה.
יש דברים שנשלטת עושה ויש שאר ירקות שזה קווים אדומים עבורה וכמובן שצריך לכבד את ההחלטה של הנשלטת לגבי איזה סוגים של פעילויות / יחסים מתאימים לה.
נכון היא נשלטת, אבל היא עדיין אדם ויש לה את הזכות ואפילו את החובה המוסרית כלפי עצמה לבחור את "המקום הבטוח" שלה.
נתקלתי פה בכל מני סוגים של שולטים, כאלו שמציגים מצג של כבוד הדדי ורצון משותף להפוך את יחסי השליטה למשהו שמתאים לשני הצדדים. מצד שני נתקלתי באדונים שולטים שכל קו אדום קטנטן שהנשלטת פוחדת / מסרבת / חוששת לבצע, הם שוברים את הכלים וזה מסיים את היחסים.
בואו נבהיר משהו, הנשלטות לא צריכות לספק את מלוא הצרכים (לעיתים החולניים) של האדונים השולטים ולהיות אלו שמקבלות מכות מאדונים שולטים מתוסכלים שאמא שלהם עשתה להם "נו נו נו" כשהם היו קטנים, ועכשיו רוצים לנקום בכל המין הנשי (בשביל זה יש פסיכולוגים ובשפע....)
S.S.C (בטוח, שפוי ובהסכמה) זו לא רק סיסמה, או חלק מהלינגו של הקהילה אלא צריכה להיות רצון של שני הצדדים להיות במקום טוב, שעושה נעים לשני הצדדים וכמובן בטוח (גם פיזית, וגם נפשית).
תארו לכם מצב, שמציבים אתכם על הגג של בניין עזריאלי ואומרים לכם קחו כדור שחקו כדורגל. אני בטוחה שכל זוג במצב כזה יעמוד באמצע הגג, מרחק של מטר זה מזו וימסרו "פסים" עדינים מבלי להתקרב לקצה המפחיד ולתהום הגדולה.
דמיינו אותה סיטואציה, אבל עכשיו כל הגג של עזריאלי מגודר סביב. ועכשיו תנו לזוג כדור שישחקו כדורגל, אני בטוחה שיהיו השתוללויות, מסירות חזקות יותר, ריצות ואפילו קירבה לקצה הבטוח ולגדר. ולמה ? כי יש גדר ששומרת שלא ניפול למטה...
מה זה מלמד אותנו... שכאשר יש גבולות מסודרים ומוגדרים, רק אז אנחנו מרגישים בטוחים, משוחררים מכל העכבות ויכולים להיות עצמנו, עם מלוא הביטחון שהצד השני ישמור עלינו וחלילה לא יעשה משהו שלא במסגרת הגבולות שנקבעו.
אז חברים, שימו גדרות שמתאימים לכם, תהיו בטוחים ותהנו מכל רגע. בשביל זה אנחנו פה.... :)
