בוקר יום חמישי מתעוררת עם חשק להתפרע לצאת מהשגרה
מתקשרת ומזמינה צעצועים חדשים שיתאימו לנו משהו של מתחילים...
לא סיפרתי לך החלטתי להפתיע
אתה אוהב שאני מפתיעה
המוכרת אמרה שגג יום שני זה יגיע
מלאת התרגשות קמתי לשישי הלכתי לקניות
ניקיונות ובישולים לשבת
אפיתי חלה הזמנתי משפחה קידוש ארוחה
כולם הלכו
נשארנו שלושתנו אני אתה והילד
סיפרתי לך שיש הפתעה
סגרתי לנו צימר ליום שלישי
קבעתי עם אמא שלי שהילד יהיה אצלה
יום שני
מלאת התרגשות הלכתי לטבול במקווה כמו שהבטחנו שנעשה במהלך הנישואין חזרתי אליך מלאת אהבה
יום שלישי
בוקר הילד בגן ואנחנו באוטו בדרך לצפון לצימר
הגענו
אכלנו
שתינו
שחינו
נכנסנו לחדר
המשכנו לשתות ננעלנו רק שנינו מנותקים מהעולם
והתחלנו לשחק
היית נרגש מהקופסא השחורה שהבאתי
כל צעצוע עורר אותך יותר ויותר
לא ישנו רק נהנינו התפרענו ..
יום רביעי
חזרנו הביתה מאוהבים מסופקים ומלאי אנרגיות .
זו הייתה הפעם האחרונה שלנו
לפני שנה וחצי
לפני שהתמוטט עלי עולמי
כמה ימים לאחר מכן גיליתי מה הסתרת ממני כל הזמן הזה ואיך חייתי בשקר ובמרמה
נפרדנו אבל נשארנו באותו בית
המשפחה והחברים הפעילו לחץ וגם אתה הבטחת שתשתנה
נתתי צ'אנס וגם זה לא עבד שנה אחר כך הגיע הרגע ששבר אותי ומוטט אותי סופית
ביקשתי ממך לעזוב בלב כבד
עזבת
לא עשית כלום כדי להשתנות ולשנות
ואני כבר הייתי אטומה וסגורה ולא מוכנה לתת עוד רסיס של הזדמנות
ומאז ועד היום
כל שישי
הסיפור הזה אוכל אותי
איך כמעט נגענו
איך כבר היינו שם
איך היה לנו לרגע הכל וברגע כלום
הפסקתי לטבול במקווה
הפסקתי ליהנות מקידוש
הפסקתי להאמין
הפסקתי לחלום
הפסקתי לאפות
פתאום הבנתי שהמשפט שמלווה אותי לאורך הדרך בכלל הפוך
"תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר"
אצלי זה הפוך
קיבלתי אור גדול ואחריו הגיע חושך
אני כבר לא מתגעגעת אליך
כבר לא חסרה לי הנוכחות שלך בבית
אפילו הילד כבר קיבל את זה
אני אפילו מנסה להתחיל חיים חדשים להכיר חברים חדשים ועולם חדש
את הריהוט בבית החלפתי כמעט את כולו... לא רוצה זיכרונות
לא רוצה אותך
רוצה רק לחזור להאמין
להאמין שאולי יש עוד אור מאחורי החושך
שישי הגיע ואתו המועקה
תחושת כישלון
הפחד שהאושר הרגעי שהיה לא יחזור לעולם
לא מוצאת איפה לפרוק וכאן כרגע מרגיש לי הכי נוח
