אמצע

יום כזה של חשבון נפש
יום לכפר על החטאים שעשינו
ומה עם לא עשינו? זה שלא שמרתי שבת זה החטא הגדול שלי
כי בין אנשים אני עושה הכל לא לפגוע באף אחד
בינתיים אני הצד הנפגע
אני זו שחוטפת כל יום מכה חדשה
מאז שאני זוכרת את עצמי
הורים שהתגרשו בצורה מכוער
חיים עם אמא שנלחמת יום יום על כל אגורה
עם אמא שלא מוצאת זוגיות נורמלית
עם אבא שלא יודע להסתדר אפילו עם עצמו
ואז בעל שבגד לי באמון ופגע בי כל כך חזק
אחרי זה זוגיות שלא צלחה שגם שם נבגדתי התרסקתי הלב שלי כמעט לא עמד בזה
רדיפה אחר רגעי אושר יום יום
ללא נחת ללא רגע של שקט
את מה שהשגתי השגתי בעבודה קשה
לא קיבלתי כלום במתנה
יש אנשים שמקבלים את רוב החבילה ויש את אלה שאפילו שאריות לא מקבלים
אני מאלה שלא מקבלים כלום במתנה
כל דבר שיש לי נלחמתי עליו
אז למה בעצם אני צריכה לענות את עצמי 25 שעות? עשיתי זאת מאז שאני בת 11 ומה קיבלתי?
כלום!
אז אולי לשנות גישה?
זה בעצם כמו במערכת יחסים כשחושבים על זה
כמה שתיתן כמה שתשתדל ככה יהיה קל לשכוח אותך לקחת אותך כמובן מאיליו
לדעת שתמיד תישאר לא חשוב כמה חרא יאכילו אותך
אבל כשלא תתאמץ לא תשקיע הצד השני יהפוך עולמות בשבילך
אז אולי זו הדרך ?
צריכה לישון על זה ..