מסתבר שאנחנו מכירים שש שנים, זה היה עדיין זמן שבו הכלבה שלי הייתה בחיים. ״כלבה עם אישיות״ הוא אומר ואני מוסיפה ״בדיוק כמוני!״
אולי זה קצת שורף אבל אנחנו משנים מצב צבירה ואני מוצצת את הזין שלך כמה שיותר עמוק. יש בתוכי אצבעות כל הזמן, אני מרגישה את הכוס שלי במצב טפיחה, הנגיעות הן כמו כשהבצק מוכן וכל החומרים התערבבו יחד. אני פתוחה לרווחה שרועה על המיטה הוא אוכל אותי ולא מפסיק לרגע לדחוף אצבעות פנימה.
״אני מתרגש״ ״טוב, מותר לך״ אני עונה לו
קליק אחד, אבל אנחנו עדיין לא ״על״.
אתה מזיין אותי עליך כשאני רוכבת הפוכה, הידיים שלך לא מפסיקות להתעסק לי בכוס בדגדגן ומדי פעם אצבעות נכנסות עם הזין. אני זזה קדימה ואחורה לפי הקצב שאתה מכתיב.
היד שלך בפנים ואני מתרוממת להתיישב על קצה הזין הכוס שלי צמוד לך לביצים. אני מרגישה את הזין חודר ויוצא. אני זזה במעגלים כמו הפר המשתולל החשמלי הזה אבל כשהוא לאט לאט נעצר. הכל מחשמל… ובמצב כזה, הגניחות עם חיים משל עצמן.
שלושה סיבובים יספיקו.
אני גומרת יותר מכמה רגעים עד שאני נוחתת סופית על הבטן וכשאני הולכת לישון אני עדיין יכולה להרגיש את זה פועם.
