זה יום שצריך פיל להזיז אותו. כל אחד והפיל שלו.
לרגע אנחנו פותחים, בטעות, שבריר טקס ומתמלאים בדמעות.
לפני שנה חזרנו מחופשה עם הילדים. העולם התהפך הרבה יותר מפעם אחת מאז.
במהלך היום אני שומעת הקלטה שלך שההתחלה שלה הולכת ככה: ״משפחה, אני לא הבנתי למה באמצע השורה של הכיסאות שמו כיסא של תינוקות, מה יש דבר כזה חטוף תינוק?!״. גם אני לא הבנתי ילדתי, באמת שלא.
אז אתה מודיע לי שאני אהיה מוכנה כבר אחרי המקלחת בעשר.
אתה מסדר לנו אסקפיזם אקספרסו - כיסא מפלט מהשבעה באוקטובר ואנחנו יכולים לחלץ משם לא רק את עצמנו.
22:00 הפיל מגיע והכל בהדממה.אנחנו מעשנים ונשכבים על המיטה ולמצוץ לך ולו לסירוגין פשוט משקיט את הנפש. קונדום ואני ממריאה.
אחרי שהפיל מזיין אותי בדוגי שמנער את כל המחשבות הרעות מהראש, אבל תוך כדי שאני זוכרת שהוא לא הכי עמיד ויש רק גשם לפרקים, כלומר מזדיינים עם חניית ביניים. אני מוצצת לו שוב ואחרי כמה תנוחות מפמפמות אני שוכבת על הגב, כפות הידיים שלו תופסות את שלי וזה עושה את הפיל מעונן חלקית. כדי שהוא יגמור אני מצמידה את כל האצבעות בכף היד לאצבעות שלו אפקט של נגיעה במראה וזה עובד על הזין שלו כמו קסם. הוא משחרר וגומר.
וככה גמרתי את היום הזה.