זו המציאות שלנו והיא עולה על כל דמיון

אתה מעיר אותי בפעם השנייה הלילה יש מרתון אל עבר הגמירה שהדולפין התחיל ואנחנו לא מצליחים לפרוק.

שוב חזרת ללמד אותי איך - אלו בשורות מאושרות מאוד עבורי. כל מה שאתה אומר לי ואני מצליחה ליישם מפליא אותי מחדש, איך זה באמת פועל?

אחרי שאני והמשרת מזדיינים לא מעט אני מניחה את הכוס על הירך שלו ורוכבת עליה. כל פעם כשאני עולה או יורדת המשרת דוחף לי עוד קצת פנימה את הפיסט. אנחנו מגיעים למהירות שיא העוצמה משוגעת הכאב וההנאה שצמודה אליו משחקים תופסת.  ואני נדפקת לו על הירך עוד ועוד, מהר יותר וכואב יותר וגומרת לא גומרת עד שהכאב שולט במהלך ואני מרגישה שכאילו גמרתי אבל בעצם לא.

עכשיו בקצוות של העצבים שלי עדיין מונחת והיא כנראה גם תהיה חזקה מאי פעם - גמירה משוגעת שמחכה לצאת.

היא כלואה והיא מחכה… ורק אתה יודע.

למי?