Yours

זה משהו שהיה מזמן, כן זה אחד מהרגעים החקוקים שהזיכרון הסלקטיבי המרגיז שלי מאפשר שהפעם אזכור, או יותר נכון לא את הפרטים, אלה שאזכור את התחושות ומה שהרגשתי, את כלל החוויה וההוויה.

שיחות שהיו לי לאחרונה גרמו לי להיזכר בזה ולרצות להסביר את זה במילים. 

זו הייתה הפגישה הראשונה שלנו אחרי הרבה שיחות בדסמ ויום יום... לא היה מתוכנן כלום אלא רק הצגה מחתרתית קרוב לבית וקפה היכרות אצלו, נפגשים, מדברים, הגיע השעה ללכת לשם הייתה הצגה חביבה מינוס האמת ציפיתי ליותר היה מסורבל קצת וכמו לא בדיוק שם ולא מספיק ברור גם בשביל משהו שאמור להיות מתוכנן כלא ברור..

חזרנו אליו מדברים קצת על ההצגה מנתחים קצת, הוא תופס לי את הפנים עובר ומבלגן לי את השפתיים, הלחיים והעיניים, לא משהו רגיש אלה משהו חופר, מנסה לטשטש, לעוות, להוציא אותי מהמתוקתקת שבאתי, נותן לי אצבע למצוץ קצת דוחף עמוק, בודק אותי ואת התגובות שלי, קורא אותי ובוחן, אומר לי עיניים אליי, מוציא שד אחד מהמחשוף ומועך, לא ברוך אלא בגסות,בברוטליות לא מתנצלת זה בשביל להכאיב, לערער, לא לחרמן, לא ללטף, רק בשביל להכאיב ולהוציא אותי עוד מהמאורגנת והאסופה שהייתי כשהגעתי אליו, בשביל לבדוק אותי לבחון ולאמוד אותי, הוא רואה אותי מתחילה להתערפל, נכנסת למקום בתודעה הזה, הוא ידע שציצי זה רגיש לי ולא אוהבת או נהנת מזה והוא מועך וסטירה חזקה של ידיים גדולות וחזקות, סטירה בו של מהלב, של לא מתחשב אלא נותן עד הסוף ואני נרתעת קצת אחורה, אבל גם מתקרבת לעוד ואז מתחיל להמטיר סטירות על אותה אחת אני מתחילה להתפתל, להתרחק ולהתקרב רוצה לתת אבל שונאת, והוא רואה ויודע וממשיך..

אני מתנשמת מתרחקת ורגע נושמת, אומר לי לרדת לשבת ליד הרגליים שלו על הריצפה, והציצי בוער ופועם, וחשבתי שזהו ורגיעה.

אני  נרגעת ונושמת ליד הרגליים שם על הריצפה, ואז הוא מושיט את היד ליד הציצי הכואב ואומר לי שימי אותו... ואני מתחילה להתווכח עם עצמי, אני לא רוצה וכואב ולא הנאה בשום אופן אבל מרגישה שרוצה.. בשבילו, בשביל ההנאה שלו, בשביל פשוט להיות בשבילו, ריצוי לרצונות שלו... בשבילו סופגת, ואז מניחה את הציצי בכף יד גם אחרי כול הריב שלי עם עצמי וזה שאני יודעת שזה יכאב וכאב חזק, לא יהיה כיף,יודעת שהוא עושה בשביל לראות אותי, בשביל לראות עד כמה אתמסר, בשביל לראות אם ועד לאן אלך אליו ואתן, בשביל להבין את התגובות והוא רואה את הכול ובוחן, את הויכוח עם עצמי הזה, את ההיסוס שיודעת שיכאב ומאוד ועדיין בוחרת להגיש לו אותי. 

אני שמה את השד בכף יד שלו בזהירות מהוססת, מעניקה לו אותי ועוד מרצון וקצת טיפשות ועולב שמוכנה בכלל ולא מבינה למה, אפילו שלא רוצה אבל נותנת, והוא מתחיל לתת סטירות וחזקות ולא כיף ולא טוב ולא נעים וכואב וקשה ומרגיז ושונאת, ואני שם כי זה בשבילו, אפילו שרבה עם עצמי על למה אני עושה לעצמי את זה בכלל וסופגת עוד ונושמת אליי את הכאב ואותו ואת הלמטה שלי מולו ואת הפטתיות לעשות משהו ששונאת רק כי זה בשבילו, כי רוצה להעניק לו, ועוד מבחירה שלי של לשים את שנאה שלי מוגשת לו. 

המבט שלו, ההבנה שלו שמחלחלת שאני מהתמסרות, מהנותנות, מהמכילות, מהסופגות עוד ועוד בשבילו, מהנכנעות, מהמרצות... שם אני הייתי, שם הרגיש לי להיות מולו המקום של מתחתיו, הרבה הרבה מתחתיו למטה, אז הבנתי שהוא מהאנשים שמרגישה, באמת מרגישה שמעליי, שהוא כאן המחליט ואני נותנת ומוותרת ונכנעת, לא משהו שקורה לי הרבה ההבנה האמתית של מישהו שהוא מעליי, בלי אני ואין צורך שיהיה אני,אלא פשוט להיות ריקה וחסרת.

אני נוסעת הביתה והויכוחים והריבים והצעקות שלי על עצמי ממשיכים ומתגברים, ואומרת מי הוא.. וזה לא בשבילי... ואני לא שם.. זה לא מי שאני...זה מוציא אותי מאיזון ומסוכן לי.

אחרי שחוזרת הביתה מבינה, מחלחלת ההבנה ומתיישבת בי.. שזה בדיוק זה, זה האתגר והאש, הלא מוכר ומסקרן ומושך, זה בדיוק שם, זה האסור והלא כדאי והמפחיד והמסוכן והטיריקי וללכת על חבל דק מאוד מאוד,וזה נכון ויש לי בו ביטחון שלא יפגע או ישבור או שניהם, שידע גם לעצור ולא ללכת עמוק מידי או רחוק מידי או לפרק מידי ושישמור אותי מללכת לאיבוד לגמרי.

ואז שולחת הודעה... אני רוצה עוד. 

היו לי עכשיו כמה חודשים של מכות, כמו שאומרים צרות באות בצרורות, בנוסף למצב המזעזע המדיני, העומס נפשי מכול הדברים שבאו עליי היה גדול ומלחיץ, פלוס בעבודה נהייה  פסיכי, לא הייתי מסוגלת לתקשר כמעט עם אנשים, לכאן בקושי נכנסתי, כעס, תסכול, קושי, עייפות, תקופה שהתישה אותי לגמרי. 

אבל תודה לאל אני חזקה וכול פעם מופתעת מעצמי בזה, לאט לאט סידרתי וצלחתי דבר דבר, עברתי את התקופה הזאת והכול בא על מקומו, היה קשוח ומתיש, אבל עכשיו סוף סוף חוזרת לנשום קצת.. 

מתעוררת לחיים וגם חזר לי החשק לבדסמ ולחיות קצת ולצאת קצת. 

קבענו להיפגש אחרי תקופה ארוכה והייתי כול כך צריכה את זה, את הכאב, את הספייס והאופוריה שנוצרת בגוף ובראש, את הכימיה והאנרגיה שמעיפה, עוטפת ומחשמלת שזורמת בכול חלקיק בגוף, מאירה ומעירה אותו לחיים, כול כך הייתי צריכה את זה. 

החבלים לאט לאט עוטפים, מכאיבים, מותחים ומאתגרים, ההצלפות מחממות, מכאיבות, מהממות אותי, מציבות לי עובדה - תרגישי ועכשיו, הן מתגרות בי וזורקות אותי לעולם שלי,למקום הפנימי הזה שלי, של הכאב המענג הזה.

האורגזמות תוך כדי ההצלפות רק העיפו אותי יותר קרוב ללא מודע, ההתמודדות וההיי שאני כול כך חיה בהם, מפעילים אותי בכול כך הרבה מובנים...להרגיש חיה, סוף סוף נשימה עמוקה שממלאת. 

התגעגעתי לזה, לעצמי בזה, למקום שלי❤️

****הושמד הציצי**"

היה מדהים, 

מענג, 

כואב, 

הצלפות לנשמה, 

מעיף, 

ופשוט תענוג...! 

האהבה שלי לפומבי התחילה מינוס פלוס לפני שנה וחצי כשהתחלתי לצאת למסיבות של הקהילה, יצאתי בפעם הראשונה למסיבה בדסמית מתוך ה7 פלוס שנים שאני בבדסמ וחייה את זה, לפני זה הייתי מאוד סגורה ומאוד קנאית לפרטיות שלי,גם היום יש קצת סממנים של רצון וצורך בסוג של אנונימיות אבל היום פשוט מזהה יותר בקלות עם מי ובמה לפתוח דברים. 

המסיבה הראשונה כמו פתחה לי עולם וכמו שאני תמיד הולכת על הקיצוני אז גם שם זה היה.. לא מספיק שהייתה המסיבה ראשונה הבדסמית, גם מעט אחרי שהגענו היה סשן על הבמה המרכזית לא פחות ולא יותר….כן מאפס למאה גם בזה. 

בהמשך היה בחור מהמם, חבר מדהים וטוב שלי שאני מתה עליו, ושהחיבור בנינו בפומבי היה מעולה וכימיה טובה, היו לי איתו כמה דברים שעד היום נזכרת ומפנטזת על הרגעים האלו, היו שני רגעים-תמונות שמאוד עמוק צרובים לי , ישבנו בדאנגן, בכלוב הגדול שיש שם כמו ספת עור ומולה ממש קרוב יש צלב, אותו הלילה הייתה שם שולטת מהממת שסישנה נשלט באימפקט ונרות, והתיישבנו ממש מאחוריה נשמנו אחרי סשן אימפקט משלנו, ואני ממש מתלהבת ממנה היא הייתה יפייפיה וכול תנועה שלה יכלתי להרגיש את הכוח שלה, הייתה באמת מרשימה, ואני אומרת לו תראה כמה היא מדהימה וכמה זה מגרה אותי איך שהיא, הוא מפשק לי קצת את הרגליים ואני עדיין נעוצה בה בתנועות שלה ובסקסיות שלה, והוא מתחיל לאונן לי ואני מתגרה ומרטיבה ומתחממת ובו זמנית העיניים שלי והראש שלי בה ומתגרה ממנו ומתגרה ממנה החושים והריכוז שלי במערבולת וזה דבר שאני עפה ממנו זה הסימולטניות הזאת, הדואליות של כמה התרחשויות בבת אחת שמגרה אותי אוי כמה מגרה אותי כשזה קורה בסשנים והיה עוד קטע עם אותו הפרטנר גם בדאנגן שבו אנחנו במבוך למטה ואני מכופפת על המשענת של כמו כורסאות שכיבה חוטפת הצלפות לא קלות ומצד שמאל שלי היו זוג בכלוב קטן שהבחורה ישבה עליו עולה ויורדת עליו בזיון מגרה והוא מסתכל עליי ואני מסתכלת עליו כמו מציצנית סוטה ואני בעצמי חוטפת וגונחת והוא גונח מהבחורה שמזדיינת איתו והעיניים שלנו מתגרות יחד ואני חלק בלהתענג ולהתגרות מזה שחוטפת וחלק מתגרה מהמציצנות שלי בו ובה ועוד יותר מזה שאנחנו מסתכלים אחד בשני חווים ריגוש כמו משותף, אוחחח רגע שמגרה אותי עד היום… 

אני מאודדד אוהבת ריבוי של תחושות בסשנים זה קרה לי בעוד כמה סיטואציות גם לא בפומבי, זה לא קורה הרבה אבל כשזה קורה זה לגמרי מהדברים שנצרבים בדיוק בגלל שזה לא חוש אחד מעורב או ריכוז במשהו אחד אלא התרחשויות מרובות שגורמות לחוויה להיות עוצמתית הרבה יותר כמו להיות בשני מקומות באותו הזמן😈

חזרתי ביום שישי מטיול באמסטרדם היה כיף אבל לא על זה רציתי לספר אלה על מה שהיה בשדה התעופה  בדרך חזרה… 

אני עוברת את הצ'ק אין, מגיעה בשלב כלשהו לבדיקה של התיקי יד, עוברת את הגלאי הגופני, ואז איך שאני עוברת בחורה מהממת הולנדית אבל לא הבלונד הטיפוסי, אלה שחומה שיער שחור חלק ארוך אסוף בקוקו גבוה ופלוס ממש נראת טוב בגוף, חזה גדול מכדי הפרופורציות שלה, ותחת עסיסי עם אגן נשי ומעוגל וירכיים בשרניות וסקסיות, עיניים חתוליות שמרוחות באיילנר, שרק מדגיש את הגודל שלהן, ופלוס גדול נוסף שהיא עם מדים ונעליים גבוהות כמו של צבא, מדליקה אבל אש בקיצור.. ואז היא מזיזה אותי מהתור ואומרת לי לפתוח ידיים לצדדים והבחורה הזאת מתחילה למשש אותי אבל ממש למשש, עוברת על כול ס"מ ועוד לוחצת כדי לבדוק כול דבר שכביכול יכול להיות מוחבא לי איכשהו איפשהו, ואני ככה באמצע של המעבר  ומצד אחד מביך בטירוף, ופולשני מאוד, ואני גם  מסתכלת מסביב וכמויות של אנשים שחצי ממהרים וחצי מסתכלים והיא ממש עוברת גם על הציצי ונצמדת בשביל למשש את הגב הכולללל והזרועות, ומתחת לבית שחי, מסביב לשדיים ובניהם ועליהם ואני באמת מובכת כי מסתכלים עליי אבל גם מדליקה אותי קצת הסיטואציה  והיצר הפומבי שלי מתעורר, מזה שמישהי ועוד מישהי מהממת ודיי מדליקה כזאת, ממששת אותי ברמת  הציצי, צידי הכוס ובאמצע שלו ובין הרגליים ובישבן ובין הפלחים ועד למטה לרגליים והנעליים והגרביים  ובכול מקוםםם ואני באמת מובכת, אבל עוד יותר גם כי בראש שלי יש את המחשבה שזה מדליק אותי ואני כמו ממתיקה סוד וסוטה ומלוכלכת שבכלל יש משהו בסיטואציה ההזויה הזאת  שמדליקה אותי,  עצם זה שהיא ממששת אותי ונוגעת לי באברים האינטימיים ובנוסף היא בחורה מדליקה וגם עצם זה שזה לפני מיליון ואחד אנשים, זרים וניליים ! ואז אני נהיית עוד יותר מובכת, סמוקה וחם לי ובנוסף על הכול לא מצליחה לעצור את עצמי מרבע חיוך מהסיטואציה ההזויה הזאת וכן מטומטמת ופסיכית מזה שאיכשהו הסיטואציה מדליקה אותי ומחרמנת אותי..!! 

אז אם היה איכשהו כלשהו ספק קטן קטנטן פיצי פצפון בזה שאני סוטה אז כבר אין כזה 😈😈

אנחנו כבר שנתיים פלוס מכירות ואיתה אני מוכנה הכול והכי גבוה והכי טירוף והכי פסיכי שיש, תמיד מרגיש לי  איתה שהכול נכון, הכול מותר, סומכת עליה בהכול  בין אם זה בבדסמ ובין אם זה בחיים האישיים, אני מרשה לעצמי להיות חשופה אליה וכשהיא מסשנת אותי זה מדהים זה גבוה וזה עוצמתי תמיד וזה האנחנו שלנו וזה בית וזה חשוף ללא כול מגננות וזה פשוט נכון כול כך... וזה הכול הקשר הזה, ידידות טובה וזאת אהבה וזאת דאגה ועטיפה וזה סשנים וזה פשוט לבלות יחד וזה תמיד כזה ממלא האנחנו הזה, כי יש משהו באנחנו הזה שפשוט כול כך טוב ורגוע ואמיתי ומדויק ונכון הקשר שלנו מיוחד ותמיד היה ותמיד יהיה. 

נפגשנו אבל סשן לא היה בנינו תקופה, ידעתי שאת צריכה ומאוד, וידעתי שאני צריכה את זה וזה פשוט היה מדוייק...

הצלפת בי והמון וכואב וחזק וזה היה בול מה שהיינו צריכות הרגשתי את ההנאה שלך והצורך ואני פשוט התעופפתי גם מלהיות בשבילך וגם כי הכאב החזק הזה פשוט הטריף ועורר אותי לחיים, מזמן לא חוויתי הצלפות וכבר שחכתי כמה שזה משחרר ופראי ומעיף ועוד ויותר  וזה פשוט הרגיש כול כך נכון וכאב חזק עוצמתי ומאתגר וכן עודדדד ורגע לנשום ועוד וחזק ורגע שאת מנשקת ורגע שמחבקת שבודקת אותי ואיתי וסטירות שאני כול כך אוהבת ואת בכול מקום ועל כולי... ואז אני על 4 ועוד הצלפות ואין לברוח ומצמידה וצועקת לתוך המזרון, ואת מתחילה לחדור אליי עם הסטרפאון בעוצמה ופותחת אותי אנאלית ואז גם בכוס ומרחיבה אותי ומזיינת אותי ואני משפדת את עצמי עליך ואני כזאת זונה ממך ובשבילך ואיתך ובפראות  ומשתחררת מהכול, לקחתי את הסטיספייר ואני גומרת ומורידה אותו ומחזירה אותו ועוד גמירה ועוד ולא מצליחה להפסיק תוך כדי שאת מזיינת אותי ועוד הצלפות שמטריפות ואז עוד הרחבת ופיסטינג אנאלי שזה דבר שלא חשבתי שאי פעם יקרה לי, פסיכי ואז פיסטינג בכוס ואני כול כך  פתוחה והחורים בוערים וכול דחיפה שלך רק זורקת אותי קצת יותר מחוץ לשפיות ואת מצליפה ומהכאב הזה אני ממשיכה לאונן ממנו בלי לגעת בי בכלל רק ההצלפות והסטיספייר וגומרת עוד וזה מעיף וזה ואוו😈

ואז נשימה, מנסה לפחות, והגוף בטירוף משלו אין חלקיק בי הגיוני ובמציאות באותו הרגע, הכי סמרטוט ושכול כך באפיסת כוחות ושבורה ומגרגרת מעונג... וזה פשוט עוטף אותי באופוריה מוחלטת. 

ואנחנו יחד במיטה ומדברות ונוחתות הכול בוער, החורים משומשים ושבורים, התחת כואב פסיכי מההצלפות ואני מרגישה אותך איתי, ממש מרגישה אותך והרגעים האלה שלנו זה קסם זה משהו שאי אפשר להסביר זה שקט ורוגע נפשי אחר ומיוחד וכול כך טוב והכי מדוייק שיש❤️

 מדהימה שלי אני כול כך אוהבתותך ותמידדד והרבהההה ומלאאאא 💋💋💋

*הושמדהה

***לתוהים לא אנחנו לא בזוגיות פשוט אהבה טהורה

משהו שהיה לי פעם וכזה בא לי עכשיו ועוד הרבה מזה😈

בשנייה זה מתהפך אצלו וזה תמיד באורך רוח כזה, בין לשבת, לדבר ולצחוק לבין שנייה אחרי שהוא תופס אותי מהשיער וגורר אותי מבחוץ בכוח לתוך הבית לסלון, הוא שם לי מסיכה ומונע ממני את הבחוץ בראיה, בשמיעה חלקית ועמומה ובנשימה שיותר מתאמצת בשבילה, וזה בין הדברים שמגרים אותי מאודדד העיניין של הכרחה להיות במצב מסויים, מניעה מסויימת כי פיזית אין אופציה וככה עם המסיכה יש לי כמו חוצץ מהבחוץ, אני מולכת על 4 ואז מעמיד אותי  מוו אנאלי במקום באמצע החדר ומחבר לוו בתקרה אני בקושי זזה כי הוו בתחת מקשה עלי כול תנועה אבל גם קצת נעה בשביל להרגיש את הקושי, ושקט,  ובשנייה אני חוטפת מהחגורה בכול מקום וחזק וכואב ובישבן ובחזה וביריכיים ומתקפלת אבל אי אפשר הרבה מהוו ואני כואבת ועפה בראש ומסוחררת ומכול כיוון מגיעות ההצלפות ובולעת אליי את הכאב והקושי, וחצי בורחת עד כמה שיכולה אבל גם חצי מגישה אותי אליך, ואז מגע וחצי עטיפה ונשימה ורגיעה , אתה מתיישב מולי מסדר את השרשרת כנראה בגובה מסויים, ויש מגע, יש חצי חיבוק, אתה מתיישב ואתה שם את הכוס שלי על הברך שלך  אבל אני לא לגמרי שם ומגיעה ולא לגמרי מצליחה לשבת עליה רק כמעט וזה משגע אותי ואני מתחילה חצי להשתפשף על הרגל אבל עם כול תזוזה הוו יותר ויותר מכאיב ואני נקרעת, כי רוצה כול כך להתחכך עם הכוס עליך להרגיש את הגירוי ואולי להרגיש איזושהי הקלה בחרמנות שהמצב הזה עושה לי ולא מצליחההה ואתה צוחק עליי וזה מצד אחד מקטין וכמה מטומטמת ומצד שני זה  רק מגרה אותי יותר שאתה צוחק עליי ואתה מבקש מילים ושואל אותי מה את רוצה? ואוו קשה לי להגיד מגמגמת, גם כי בכלליות קשה לי לדבר בסשן ועוד יותר כי זה רק מצחיק אותך יותר ואז הסיטואציה עוד יותר מגרה אותי שאתה צוחק עלי ואני מטומטמת ואני איכשהו מצליחה להגיד רק "רוצה" ואתה צוחק יותר ואני רק מנסה יותר להשתפשף ויותר מכאיבה לעצמי עם הוו ויותר נלחמת כי באמת רוצהההה וקצת מתוסכלת אבל גם מוטרפת מגירוי ועוד יותר מתגרה מהכאב שגורם הוו, אני מנסה לקום כי הרגליים מתחילות לכאוב כי אני לא בעמידה וגם לא בישיבה ומתרחקת ואתה רק אומר לי לחזור בתקיפות  ורק מתגרה יותר מהלא שואל אותך הזה ומה נסגר וכמה מגורה מזה כבר אפשר להיות דבר שכביכול כול כך קטן אבל מוציא אותי לגמריי מהדעת...

אחרי ששחררת אני על הרצפה מרוחה ואתה מסיר את המסיכה ומלטף ואני נדבקת לך לכף רגל ומחבקת... ואז אתה  מסתכל מלמעלה ואתה בכלל לבוש עדיין ויושב על כיסא ומביט בי בריכוז ואני קמה חלקית ומתיישבת מולך על הרצפה וצוחקת קצת ונושמת  ואני מרוחה בריצפה ומזיעה וחושבת שזהו אבל אז הכף רגל שלך מתחילה לחפור לי ולחדור לכוס שלי ואתה רק פותח אותי יותר וזה כואב כי כבר שורף לי הכוס ונותן לי את הסטיספייר וקדימה תתחילי  והרגל השנייה עם האצבעות בפה שלי, אני רק יותר מתגרה מהסיטואציה וממך ומכול העולב שאני נמצאת בו, מפושקת על הרצפה ונוזלית  ומאוננת כמו מפגרת על הכול כי זה מגרה לי בטירוף הפיגור שלי  וכואב לי הכוס, כול כך כואב ושורף, אבל לא רוצה גם שתפסיק ואתה רק יותר צוחק ואני יודעת שזה מאיך שאני וזה עוד יותר מפעיל ומגרה ואני גומרת מפורקת ואפס וכלום. 

אחרי שבפעם השנייה חשבתי שזהו התלבשתי בשמלה  ואנחנו יושבים שותים ומדברים וסיפרתי לך  על המעט צעצועים שביקשת שאביא מתוך האוסף וביקשת לראות, חשבתי רק לראות, אז חשבתי.... ומצד אחד טעות כי הכוס שלי שבור לרמת הדם אבל לא יכלתי ונראה לי שאיפשהו גם לא רציתי להגיד את הלא הזה, הצבת אותי עם התחת  מולך מכופפת על ההדום "שימי את הבטן", ואני בצורה שגם ככה מחרמנת עם שמלה מורמת מעל לישבן, כשהכוס שלי והתחת לפניך, יודעת שיכאב מאודדד אבל גם מחכה לזה, מפגרת כזאת! ומתחננת לפחות לג'ל אתה מתחיל  באקדח הרוטט והכוס כול כך כואב, אבל גם כול כך מגורה והחדרת אחרי זה את הדילדו הגדול ומזיין אותי איתו ואני נקרעת ובו זמנית כול כך מתחרמנת מהסיטואציה וידעתי שאם אשים את הסטיספייר גם אגמור וביקשתי, אבל רק אחרי שהוצאת אותו מתוכי נתת לי לאונן  ואני שמה אותו וזה מטריף אותי ומתסכל אותי ואני דיי מתחרפנת כי לא מצליחה לגמור בלי משהו בפנים בטח שלא במצב כזה מפורק אבל גם לא מסוגלת לבקש שוב משהו כי מרגיש לי שאהייה חצופה מדי לבקש עוד משהו כזה. 

ואני זהו ואני מפסיקה כי לא מסוגלת יותר וכואב הכול  ומפגרת כי מחייכת ומסופקת כמו חתול מגרגר, כשכול הגוף שלי הרוס, מפורק ושבור וסמרטוט ומסומן ומטונף ומלוכלך וכואב, כול כך כואב אבל אני בהכי טוב שיש.