הפורקן שלי

בוקר חד בינינו אווירה קפואה מתח עצום וככה נוסעים עם המטען הכבד ושתיקה רועמת מידי פעם נשאלת שאלת הבהרה,  שפתיים שמדברות ומקרינות חום יורקות עכשיו אש וגיצים ולא סתם, יש סיבה לכל דבר יותר נכון מעשה שעשיתי, אחד כזה שכואב ומרסק...

מגיעים הביתה לקחת משהו קטן לפני יום עבודה כל אחד מסתנף בפינתו וחפציו שלו, אני מריחה את הזעם שלו את הטירוף שמשתלט עליו אך פניו חסרות הבעה עד שלרגע אחד הסרתי מבטי ממנו ומצאתי עצמי נזרקת בחוץ על הספה, גבי למולו, שמלה מורמת, תחתון שהוסר בין רגע נחדרת בפראות בחוזק בעוצמה ללא שום הכנה מוקדמת...כואבת, מכילה, סופגת, אומרת לעצמי שזה בגללי זה מה שהובלתי זה אשר עוללתי לעצמי...