מוח פוזיטרוני

אני אזכור את הפגישה הזו כפגישה שבה הוטחתי בעדינות והורצתי בנינוחות מספייס אחד למשנהו, שבו חוויתי שש פעמים את האינטימיות האולטימטיבית - ובכל פעם אחרת.

אני אזכור אותה גם כהזדמנות שבה איבדתי את בתוליי בפעם השלישית (ואני לא כותב "האחרונה", כי יש לי תחושה שהיא תמצא בי עוד כמה בתולין לקחת). הפעם הראשונה, אגב, היתה סבבה. השנייה - סתמית. השלישית - כך הייתי רוצה שבתי תאבד את שלה.

לבסוף, אזכור אותו בזכות המתנה שקיבלתי - תיבה מהודרת ובה עוד רגעים מושלמים למחרוזת, שאחד היפים שבהם התרחש בינינו אחרי שנפרדנו - הרגע שבו קראתי את הצד שלה, והרגשתי שוב את התחושות החד-פעמיות שחוויתי כמה שעות קודם לכן. וכן, זו אהבה.

* בין המונים נכונה את מספר האוקסימורונים בפוסט יחולק פרס - נקודה.