לפני 6 חודשים. 25 באפריל 2024 בשעה 9:57
מהי בעצם,
האם כל אדם זכאי לה,
האם היא זהה לכולנו?
ואיך בכלל אפשר לחשוב עליה כשעשרות אלפים מפונים מבתיהם
ואיך בכלל אפשר לרצות אותה כשיש אלפי חיילים לאורך הגבולות
ואיך בכלל אפשר לדמיין אותה כשיש 133 חטופים במנהרות החמאס
ואיזו צביעות זו להגיד שחייבים להמשיך לחיות
ואולי באמת חייבים
אבל בלי הנהנתנות הזו
כי איבדנו את הזכות עליה עד שלא יהיו מפונים,
עד שלא יהיו חטופים, עד שלא יהיו חיילים שלוחמים.
אז תמונות של זימה ומילים של ערגה ותשוקה
מעווים וחשקים, תיאורים מילוליים ומחשבות אינספור
אין להם באמת מקום בימים האלה.
זו רק דעתי
הקטנה
הלא נחשבת
חג שמח לכם.
