7 שנים פלוס,
היה המסע שלנו
7 שנים מדהימות, למדנו, גדלנו, התפתחנו ביחד
אז למה זולגות לי הדמעות בכל פעם שאני מספר שנפרדנו
שהרי זאת הייתה ההחלטה שלי, אני בחרתי להפרד
שברתי לה את הלב וגם לי
היה הייתה מושלמת, עשתה הכל נכון,
דאגה, פינקה, זרמה עם השגעונות שלי, והיו המון
עשינו דברים משוגעים ביחד
אז למה? 7 שנים השקעתי בקשר, דאגתי טיפחתי אותה השבחתי אותה והיא אותי
אז למה נעלמה התשוקה, למה לא הפסקתי להמשך אליה
הלבידו כבה,
המשקל שלה עלה ועלה,
הייתה לנו את השיחה על הפילה בחדר, הפילה שלא מדברים עליה
כשהכרתי אותי, היא הייתה זיון נפלא,
אחרי זה היא גם הפכה לכוסית על,
אני זוכר את עצמי שוכב במיטה, ומסכל עליה, העיניים נוצות ומזיל ריר ושואל את אלוהים, מה עשיתי שמגיע לי כל הטוב הזה
היה היתה סקסית בטרוף, וכולם ראו את זה והיא הייתה שלי, רק שלי
ויכולתי וגם עשיתי איתה כל מה שרציתי ודמיינתי, וברוך השם יש דמיון.
ובאיזה שהוא שלב, הקילוגרמים החלו להערם, עוד קילו ועוד קילו
והיא נסתה, אפילו לעיתים הרעיבה את עצמה וללא הצלחה
והכל גדל וגדל וגדל
ויחד עם המשקל, השתנתה גם ההליכה, והלבוש
ובמקום אישה סקסית בטרוף מצאתי לידי עוזרת בית שאני ממש לא רוצה, אבל מאוד מאוד אוהב
המשיכה כבתה,
ניסיתי, באמת שניסית,
השכל אמר, תשמור עליה, היא מושלמת
והרגש, הוא כבר רצה נשים אחרות, העיניים חיפשו
היא כבר לא הייתה יפה וסקסית בעיניי,
העליה הנוראית במשקל הרסה הכל
נפרדתי ממנה,
ומאז העיניים לא מפסקות לדמוע

