כשהייתי במידברן לפני כמה שנים השתתפתי בשיחה במחנה free love שעסקה בפנטזיות מיניות. ״תדברו את הפנטזיות שלכם״, הפצירה הדוברת, שהרי רק אם תוציאו אותן לאויר העולם - יש להן סיכוי להדהד עם אלו של אחרים/ות ולהתממש.
ובאמת, בעולם מושלם היינו יכולים/ות לבטא אותן בחופשיות, ולתת להן להדהד: בלי שיפוטיות, בלי השלכות, בלי מבוכה או שיימינג - ולא רק במידברן.
איך זה בשביל הודעת הכרויות: ״שלום, אני נעה, אני צמחונית, פעילה נגד ההפיכה המשפטית, ומחפשת מישהו באותו ראש שייתאווה לגלגל אותי מצחוק בדגדוגים כל הדרך למיטה בכל פעם שאחשוף בית שחי, מותן, או כף רגל יחפה״.
אבל החברה היא שיפוטית, ושיח על מיניות הוא דבר שאינו תקין פוליטית, ואפילו כשמחפשים בן או בת זוג, ובמיוחד כשמחפשים בן או בת זוג שיהיו היחידים המונוגמיים שרק איתה/ו נזדיין מעתה ועד עולם - זה משהו שצריך לגשש סביבו בעדינות.
פעם בחור חיפש בחורה
וניסה לכתוב שם באתר ההכרויות שהוא בעניין של דיגדוגים באופן מרומז
אבל הן לא הבינו את הרמז,
אז הוא כתב במפורש
ואז מישהי אמרה לו שזה מה זה לא לעניין לכתוב ככה
אז הוא ניסה לכתוב באופן מפורש-מרומז
וחצי מהתגובות חשבו שזה לא לעניין
והחצי האחר עדיין לא הבין את הרמז - וחשב שהוא סתם מתבדח
אבל בסוף הבחור פגש בחורה
והיה נעים להם ביחד
הם חיבבו זה את זו
הם רואים דברים בעולם יחד
היה שם פוטנציאל לשותפות לדרך
והיה נדמה שגם מבחינת דיגדוגים
יש פה פוטנציאל לחגיגה מתמשכת
אם רק ניקח את זה לאט, ולא נלחץ
כי היא סופר, סופר רגישה
זו הפכה זוגיות טובה, ובונים בה חוויות ובית,
אבל עם הזמן מתברר שלמרות הנסיונות ההדדיים,
עבורה דיגדוגים זו לא אהבה-שנאה שרצתה להפוך להיות אהבה
אלא זו שנאה-שנאה, ועדיף בכלל בכלל בלי דגדוגים
אז לא מדגדגים
לא קצת, ולא כפלירטוט, ולא במשחקיות, לא בזמן סקס,
ובטח ובטח אין מה לדבר על ״סשן״ - דבר שרק החשבה עליו בעבורה הוא התעללות של ממש
אז מה עושים..?
נראה לי שזו בעיה שהפיזיקה עדיין מנסה למצוא לה פתרון
כבר עלה השיח על פתיחת הקשר
אבל זה - מחזיר אותנו להתחלה (של הפוסט), לאבסורד המהדהד הזה:
קל יותר לשים בקדמת הבמה את החיפוש אחר המימוש מיני במחשכי האינטרנט,
מאשר מצוא מראש הדהוד מיני...
