זה נגמר..
ה-closure שאחרי הניתוק. ההבנה שאתה לא שולט כי אין לך נשלטת.
אבל אתה שולט, זה טבוע בך. זה חלק ממך. זה היצר שלך והצורך שלך.
אז נכון שהיא כבר לא שם כדי לספק אותך אבל אתה עדיין אתה. לא השתנית.
אז כבר כמה שבועות מאז שמשהו גרם לויכוח שבו נאמרו דברים קשים ולניתוק מוחלט.
קשה להתגבר על זה, היא ממש חסרה.
הקשר היום יומי האינטנסיבי הזה, להיות שם בשבילה כשהיא צריכה אותך והיא שם כשאתה צריך ורוצה.
זה קשה, אבל אתה חוזר לעצמך. מסתבר שכשיש לך נשלטת אתה דומיננטי כלפיה אבל אתה לא עוצמתי באותה מידה שיכולת להיות כלפי יתר העולם.
השליטה עליה מספקת אותך.
ככה זה אצלי לפחות.
אז ביום שאחרי יש הרבה שינויים.
אתה חוזר להיות עוצמתי ועוקצני, חוזר להיות אתה של פעם. דומיננטי, חזק, משפיע ועוקץ.
זה אומר שכשאתה מסופק אתה הופך להיות חתול במקום האריה שיש בפנים? אתה נרדם?
אז זהו, לא. זה אולי שימור האנרגיה של חיית טרף שברגע הצורך - תתפרץ בבת אחת.
ועכשיו? עכשיו זה הצורך.
אתה חופשי, אתה חזק, אתה דומיננטי.
פתאום, בלי שאתה מנסה, יש לך מישהי חדשה. לחנך, לעצב כרצונך, לספק ושתספק.
אחרי כמעט ארבע שנים עם הקודמת, מעניין לאן ההתחלה החדשה הזו תגיע.
ולך טללית, האהבה הכי גדולה שהיתה לי בחיים, שיהיה בהצלחה לאן שתפני.