את כל כך חבל
את בין היחידות שמדגדגות לי משהו
אבל את כל כך מרפרפת
לא מחוייבת לכלום
ב
ו
ר
ח
ת
עד שאני לא יודע אם הדגדוג נובע ממקור אמיתי או סתם מהצורך האוניברסלי הכל כך בנאלי במה שאין לך
במה שלא תפסת
אבל די לי בזה
אשליות שעומדות על אניץ קש דקיק
רוצה טוטאליות דו צדדית
רוצה לחפור בך ולנגוס בך עד העומק
בלי שמישהו יגיד לי להפסיק לאכול
גם אם לא תצא מזה אהבה
העיקר העומק
הסף שנחצה שנותן את הגושפנקא ההרגשתית שהופכת עוד חוויה חולפת סתמית למשהו שישאר, THAT WILL STICK
וחבל
כי אני חושב שאני מרגיש פוטנציאל בך
אבל אולי כל האנרגיה והיצירתיות מוקדשות לטיפוח הפאסון הזה של שמלה דקה מרפרת מסתורית
ואין שם בפנים מספיק או שזה גולמי מדי ולא מפותח
בכל מקרה זה שווה בדיקה- עזבי שלי - שלך!
והכל מקרה נמאס להתקיים על פתיתים
ההתפכחות הלופית לא שווה את זה
לפני 18 שנים. 3 באוקטובר 2006 בשעה 3:01