לפני 17 שנים. 30 בינואר 2007 בשעה 12:39
"זה לחוות תמיד את החיים מהפצעים הישנים. אף פעם לא ממקום אובייקטיבי. חיצוני. של החוויה עצמה שמשתנה מסיטואציה לסיטואציה. אני מקנא באחרים שיכולים להרוות אל עצמם את כל צבעי החיים. אני רואה רק, כל פעם מחדש את אותם צבעים מעגליים מוכרים עד חלודה של אותו ילד שמן שנשאר הילד השמן. אני חרדי במסעדת 5 כוכבים של מישלן שיכול לבקש רק כוס מים. כל פעם מחדש."
