לפני 17 שנים. 6 באפריל 2007 בשעה 4:18
אני חושב שאני מזהה אוטומטית תמימות עם טיפשות.
בעצם אני לא חושב, אני בטוח.
אולי בגלל זה אני מרגיש אותו כעס מעורב בתיעוב כלפי נאיביות שאני מאבחן בעצמי ובאחרים.
אולי פשוט הפנמתי את אותה אלימות של אלו שלא ניחנו במתנה הזו (אם זו בכלל מתנה) וניצלו ופגעו בי דרך אותה תמימות. ואת הציניות.
אולי זו אותה חשדנות תמידית כלפי העולם כולו.
אולי תמימות היא חולשה. או שמנצלים אותה או שמהללים ומקלסים אותה אלו שפחות תמימים, מתוך התנשאות גמורה.
ושניים שמטיילים יחדיו באותם מחוזות של תמימות תמיד מצטיירים לי כזוג שוטים גמור.
אשמח לשמוע תגובות בקשר לתמימות.
