"האוס" הוא כמו פצע בחלק הפנימי של השפתיים שאתה לא יכול להפסיק לחטט בו בלשונך.
ואם יש משהו חזק מכל בחינה שהיא מ"המגן" אני רוצה שיובא לידיעתי.
לא מפליא שגלן קלוז ופורסט וויטאקר בחרו להשתתף בעונות מתקדמות יותר.
(מה שכן מפליא הוא שויק מאקי בחר להשתתף בזבלון ההוליוודי ההוא "ארבעת המופלאים").
עונה שישית. עכשיו.
"הבורר" - שני פרקים ראשונים:
א) אבגי ויהודה לוי חזקים ומרשימים. כמו התפקידים שנתפרו סביבם.
ב) אניה בוקשטיין לא רעה בתפקיד העצוב-מסתורי-מצועף פנים שלה ואף מזכירה לי מישהי ישנה-נושנה מקהילתנו. [לא אזכיר ניק - כלובי עוד יוסיף חוק בלוגים גם נגד זה. 😄 ]
חוץ מהקטע בו מיררה בבכי על שריפת ביתה. הבכי פשוט לא נשמע אמין והיה מוגזם למדי. דברים כאלה מביכים לרמת הפקה שכזו.
ג) ההוא ממה קשור ווהוא מפרוזק לא רעים בכלל. הבעיה היא שהנוכחות שלהם לא מתקרבת להיות גברית, חזקה, עבריינית ומאיימת מספיק. לא בגלל שהרקע הקומיקאי שלהם טבוע בתודעתנו. אסי כהן למשל מתאים בול לכל תפקיד דרמטי שעשה. הן בהם פשוט עוצמה גברית הרסנית מספקת בשביל תפקיד של ארכי-עבריינים מטילי מורא. ואת זה אפילו גמדום כמו ג'ו פשי ידע לעשות. אין כמו ג'יימס קאן בהסנדק 1 כמובן (ראו ההערה הבאה). היה מענין לראות את דוד קיגלר (זוזיאשווילי מהרצועה) משתלב בסדרה כזאת.
ד) רמת ההפקה- לפחות ממה שנראה בשני הפרקים הראשונים מרשימה ביותר. בהשוואה לסטנדרטים ישראליים ואף לתנאי פתיחה מינימליים של סדרות הוליוודיות. למעט קטע אחד בו התקמצנו על שוט של (ספויילר ספויילר!) הבית הבוער של האחים קובלובה והסתפקו רק בשביל הלהבות שמוביל אליו. רבאק. היו יכולים לשתול איזה תצלום מרהיב של איזה בית בוער מהארכיון. ממש לא חסר.
ה) הסידרה סובלת מחוסר מקוריות כמעט מושלם. היא שואבת קווי עלילה מכל כך הרבה סדרות וסרטי גנגסטרים שפשוט קשה להתחיל לציין אותם. וחבל. יש כל כך הרבה קווי אפיון ייוחדיים לפשע הישראלי. ללינגו סביבו. ואני יכול לחשוב בדיוק על מי יכלו לקחת כיועצת. 😄
- הבן הבכור הלא יוצלח וחמום המוח מול הבן הצעיר שמגיע ממסלול מהוגן ונאלץ לתפוס את מקומו - קלירלי מהסנדק. (סאני- ג'יימס קאן אל מול אל פאצ'ינו בעל התואר האקדמי והחייל עטור המדליות)
- החוזק המושלם של ראש המשפחה מול איזו תחושת שעון חול שקוצב את זמנו ללכת מאיתנו וההכרח למצוא לויואש ראוי שידע לשמור על האימפריה ולהכיל את תבונתו הקרימנלית רבת השנים - שוב, הסנדק.
- החברה המאהבת המסוממת המנוונת והמנוונת - נטע גרטי אל מול מריסה טומיי של ריי ליוטה בחבר'ה הטובים. זה גם די קלישאה שהיא שחקנית.
- המבטים רבי המשמעות שהם יענו-רק-חצימודעים-אליהם שאניה ויהוד'לה דופקים במסדרונות בית החולים כרמזים מטרימים מסתוריים-עלק להמשך הסידרה בטח לקוחים מאלפי מקומות אחרים.
ויש עוד הרבה, אני בטוח.
ה) הפתיח- הגרפיקה בנאלית להחריד ויש בה משהו שמזכיר לי את כסף קטלני. לא שאני זוכר את הפתיחה של כסף קטלני. אולי טלנבולה אחרת. המוזיקה המקורית גם לא אה יה יי אפילו שאחד אסף אמדורסקי חתום עליה.
ו) רשף ורגב לוי די מפשלים בכל הקשור למלאכת התיסרוט ובניית הסידרה. הם היו מצויינים ומהודקים להפליא ב- "תיק סגור" וזאת בטח הסיבה שהניחו בידיהם הפקה כל כך יקרה הן מבחינת כסף והן מבחינת משקל מוניטיני במאבק בין הכלים ללווין, אבל פה ניתן לראות כל הזמן את קצות אצבעות רגליהם וחלקים אחרים מציצים מתחת לשמיכה תפורה ברישול ומטולאת באופן לא הרמוני בעליל.
יכול להיות שהם היו צריכים להשאר בסדרות על ב"ש והעולם שמקיף אותה- משם באו. נראה לי שאני יכול לדמיין אותם עושים פיטצ'ינג לסידרה מול מנהלים לבנבנים כשהם כרגע יענתו המייצגים היחידים האינטיליגנטים של ישראל השניה והעולם התחתון בפרט. הם עוד צריכים להשתפשף, גם התחום ההומוריסטי בסידרה לא חזק מדי וראוי לידוד רציני.
אבל ככה זה. באמריקה יש אלפי תסריטאים יהודים רעבים ואולטרא-אינטיליגנטיים שפאנל שלם שלהם ממלא כל סיטקום וסידרה שמכבדת את עצמה.
אצלנו יש את רשף ורגב לוי.
אם טעיתי בקשר לפרטי מידע כלשהם בחלק הנ"ל או בשאר הפוסט, אני מתנצל מראש.
ז) יוסוף אבו ווארדה (ווארדה, לא?) עושה תפקיד מענין (גמכן מענין לראות אותו עם כיפה ולא מרגישים באף כשל מבטא קטן, רק אולי כהטעמת דיבור מעניינת) כיד ימינו הנאמן עד כאב של הבוס יחד עם כינוי מתבקש. אפרופו כינוי- יש משהו צורם ברקע כשאיבגי אומר "משה ג'יפה", פשוט לא מתאים.
ח) המשפחה של יוד'לה: האם משחקת באופן מוגזם להחריד שגולש לא מעט למחוזות הלא אמין. גם דמות אישה היסטרית בעלת מוטיבים פולניים מובהקים צריך להשכיל לשחק.
שלמה תרשיש עדיין מגעיל וימשיך להגעיל אותי בכל דמות שישחק והכל בגלל אותה סצינת חומרי הניקוי של האב והבעל המתעלל מ- "טירונות". לא יודע מה זה בדיוק אומר עליו- שהוא שחקן רוע מצוין או שזה פשוט משהו מהאישיות שלו שחוצה כל דמות ומגיע אלי בכל פעם שאני רואה אותו- אבל זה שם כל פעם מחדש.
אחותו הקטנה של יודה'לה נעה בין רמת משחק טובה רוב הזמן לבין המקרים בהם היא בוכה ואז ניתן לראות בבירור שהיא אכן הבת הביולוגית של אימה. :)))
ובאותו הקשר, היה שם משהו לא ברור בקטע בו היא גילתה ליוד'לה שגם היא ידעה על כך שהוא מאומץ. גם לא היה בכך שהאב יספר לילדה בת 15 (ואף פחות- מי יודע מתי בדיוק סיפר לה) שאחיה הגדול בן ה-28 מאומץ ולא יספר לו שום הגיון תסריטאי. זה בבירור נעשה על מנת לחדד ולהפוך את הבידוד של יוד'לה ממשפחת האשכנזית, הפאתטית, הנחנחית למושלם. אבל זה עדיין פאשלה. וגם בשניה של מה שנראה כשמחה לאיד לא היה הגיון תסריטאי.
מאיה מרון או מירון לא גרועה במיוחד (מזכירה את דיאן קיטון של אל פאצ'ינו בסנדק, על כל הטוהר שקושר עדיין את הגיבור לעולם הנורמטיבי) אך היא נעדרת כריזמה, אף ויזואלית, מסויימת- זה שכל הזמן אומרים עליה שהיא הדבר הכי טוב שיכול לקרות ליודה'לה לא ממש מרגיש לצופה להרגיש כך (לפחות לא לצופים המקמרפיים) והיא לא מתעלה מעל לטיעונים צדקניים פקאצתיים בנאליים.
היא מרגישה כמו חברה אונבירסיטאית לרגע יותר מאשר THO ONE.
והפאוזות באינטונציה או מה שלא יהיה שם בדיבור שלה התאימו לילדה הכאילו יודעת הכל ב- "בטיפול". כשהילדה התבגרה ונעשתה אישה זה פשוט לא מושך ואף עושה חשק לערוך עליה את החיסול הראשון בקריירה החדשה.
הפרומו, לעומת זאת, עם הסלוגן: "יש כאלה שכבר לא יזכו לראות "הבורר" בשבת, מוצלח.
אך למרות הכל הסדרה נהנית מקצב משובח ובהחלט עושה חשק להמשיך ולבהותבה תוך כדי ברברת בלתי פוסקת יחד עם מישהו ראוי.
היא אולי לא תהפך לקאלט שלא יפסיקו לדבר עליו שנים ויהווה אבן דרך בתולדות היצירה הטלוויזיונית הישראלית (כגון "מי רצח את דן רונן", "פרנקו וספקטור" ו- "משפחת קמיצ'לי"), אך כל נסיון כזה מהווה שלב נוסף בדרך ל- "בטיפול הבא".
אין מה לעשות.
אבולוציה, בייב.
לפני 17 שנים. 22 במאי 2007 בשעה 20:57
