מילים זורמות לפינקיס בחופשיות ואני קצת מקנא
בערך לפני 8 שנים היה הפעם הראשונה שהתחלתי לשים זין על דעות של אחרים ולחיות את עצמי
זה לא היה מלא ביום אחד אבל זה היה תהליך.
למען הכנות זה תהליך שהתחלתי הרבה לפני , להכיר את עצמי, להבין יותר טוב את המיניות והמגדר שלי
לגלות שלתחושות שלי יש שמות.
והנה אני במקום ציבורי מוצא את עצמי שוב לא מסוגל לומר בקלות על עצמי שוב
וזה מתסכל.
כי זה תהליך שחשבתי שלפחות השתפרתי בו.
יש הרבה יותר מידי מחשבות שמשגעות לי את המוח
פעם היה לי קשר עם מישהי שבין היתר דומנטריקס מקצועית
בגלל שהקשר הרגיש לי מאוד אישי נפתחתי לגבי היותי ג'נדר קוויר
היא מייד הסבירה איך אני לא צריך להגיד את זה אף פעם כי אף גבר לא ירצה אותי
האקס שלה לא הסכים עם זה.
לא שקרה הרבה עם זה פשוט שנינו הרגשנו נטושים ממנה.
תמיד הרגשתי שלא ירצו אותי
בגלל הגוף הלא נכון
בגלל המגדר
בגלל המיניות
בגלל המשקל
ופתאום אנשים נמשכים אלי בלי סוף בגלל כל הדברים האלו
וגם בגלל האישיות שלי
ואני מרשה לעצמי להיות הדבר הנוזלי שאני
נע בין מגדר, מניות, תפקידים ומרשה לעצמי לאט לאט להיות אני מחדש
אז מה יש לי להגיד לציבור?
תאהבו אותי
תשנאו אותי
לוקי נשאר לוקי
