רק היום , בלי סרטים

איך זה יתכן  שהדרמות שלי אותך לא מרשימות  ?

איך יכול להיות  שההצגות שלי לך לא מזיזות ?

איך זה יתכן  שאתה מולי כל כך זחוח   ?

איך יכול להיות  שאתה קורא אותי כמו ספר פתוח  ?

אני בדרמה כולי בסערה ,

מלל יוצא בלי לשקול אף מילה .

נסערת , לוחמת ,

חדורת איבה

זועקת נסערת ,

מטילת אימה  ,

בוכה וצורחת  ,

חסרת פרופורציה ובינה .

ואתה לעצמך מחייך בקטנה ,

מלטף ביד אחת ובשניה אוחז בחזקה ,

לוחש לי באוזן  את המילה הנכונה

שולט במצב  ובי  - זאת ששלך .

ואתה  מנחה  , אתה מדריך

אתה משכך סערות ,

אתה מרפא מכאובי לב ,

אתה תשובה לכל הצרות .

לעולם לא קראו אותי  , בצורה כה גלויה

לעולם לא פתחתי את הלב באמון לרווחה

לעולם לא הרשתי לי להוציא את הכאב

לדברר את עצמי מכל הלב .

בלי לפחד שזה שממול

יתמוטט , יתעצבן , ירגיש כמו בא המבול ,

יש לך הכוח לספוג את תסכולי

יש לך הכוח להבין את כאבי .

מיום ליום  הופכת למדוייקת

מיום ליום  בכל מהותי שלך  ,

מיום ליום  הכל שקט ורגוע

שאני לצידך !!!

אז תקראו לזה שליטה מנטלית ,

תקראו לזה אדון שפחה  ,

לא מתעניינת  במינוחים ,

יודעת שאתה הוא כל מה שאני צריכה  .

יודעת אתה הוא כל מה שאני רוצה   .

אדוני האהוב , תודה על ההבנה אותי

שלך